תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), תש”ן-1990

		בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173, 180, 181, 182, 216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש”ל-1970, אני מתקין תקנות אלה:

1.		הגדרות
		בתקנות אלה –
		“אבזר” – פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת או לחלוקה של אנרגיה חשמלית;
		“זרם דלף” – זרם הדולף דרך בידוד או על פניו בהשפעת המתח;
		“חי” – מצב של מוליך כשהוא מחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני, השראתי או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס;
		“חשמלאי” – בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי חוק החשמל, תשי”ד-1954;
		“כבל” – מוליך יחיד מתכתי מבודד בעל עטיפה, או מספר מוליכים מבודדים מאוגדים תוך ייצורם, כשהם בעלי עטיפה משותפת בהתאם לתנאי התקן;
		“לוח חשמל” – מסד והציוד החשמלי המורכב עליו לפיקוד ולפיקוח על מיתקן חשמלי;
		“לוח ראשי” – לוח חשמל הניזון במישרין ממקור ההספקה של מיתקן לפיקוד ולפיקוח על מיתקן המחובר אליו בשלמותו;
		“מבודד” – מופרד באופן גלווני על ידי חומר בידוד;
		“מבטח” – אבזר לניתוק אוטומטי של זרם חשמלי במיתקן כאשר עצמתו גדולה מעצמת הזרם הנקוב שלו; מבטח יכול להיות משני סוגים: נתיך או מפסק אוטומטי;
		“מוליך” – גוף המיועד להעביר זרם חשמלי;
		“מכשיר חשמלי” – ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית, באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;
		“מעגל סופי” – מעגל הניזון דרך מבטח והמיועד להולכת זרם חשמלי במישרין למכשירים צורכי זרם, או לציוד חשמלי אחר, המותקנים באותו מעגל;
		“מפסק” – מכשיר המיועד להפסקה ולחיבור במתכוון של זרם חשמלי במיתקן;
		“מפסק אוטומטי” – מבטח בעל מנגנון מכני לניתוק זרם, במקרה של זרם יתר;
		“מפסק מגן הפועל בזרם דלף” – התקן מיתוג המיועד לנתק אוטומטית את המיתקן המוגן על ידו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף במיתקן;
		“מפסק ראשי” – מכשיר המיועד להפסקה ולחיבור במתכוון של זרם חשמלי במיתקן בשלמותו, כאשר העומס מחובר בו;
		“מתח גבוה” – מתח בין מוליכים העולה על 1000 וולט;
		“מתח נמוך” – מתח בין מוליכים העולה על 50 וולט ואינו עולה על 1000 וולט, ולמעט רשת כבלים כמשמעותה בסעיף 6א לחוק הבזק, תשמ”ב-1982 (להלן – חוק הבזק) שמתחה אינו עולה על 65 וולט;
		“מתח נמוך מאד” – מתח בין מוליכים שאינו עולה על 50 וולט;
		“מיתקן חשמלי” – מיתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים, וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל הקשורים במיתקן;
		“מיתקן משוחרר ממתח” – מיתקן חשמלי מופסק מנותק ומקוצר;
		“נתיך” – מבטח הפועל על ידי אלמנט ניתך;
		“סוג I” – ציוד חשמלי שלכל חלקיו החיים יש לפחות בידוד תפעולי ושמותקן בו הדק או מגע לחיבור הארקת מגן;
		“סוג II” – ציוד חשמלי המיועד לזינה במתח נמוך שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר;
		“סוג III” – ציוד חשמלי המיועד לזינה במתח נמוך מאוד ושאינו כולל מעגלים פנימיים או חיצוניים הפועלים במתח שונה ממתח זה;
		“פתיל” – כבל כפיף;
		“קו תקשורת” – כבל המותקן בעיקרו למטרת תקשורת, לרבות קו בזק;
		“קו בזק” – כבל המותקן בעיקרו למטרות בזק כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הבזק, או לרשת כבלים כמשמעותה בסעיף 6א לחוק הבזק.


2.		מוליכי חשמל על-קרקעיים
	(א)	לא יימצאו במפעל מוליכים חשופים חיים (תחת מתח).
	(ב)	על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להתקין מוליך חשוף בהתקנה גלויה במקום שבו תנאי הסביבה מביאים לידי קלקול או לבלאי מהיר של הבידוד, או אם אין אפשרות אחרת לתת זינה למיתקן; ואולם לא יותקן מוליך חשוף בהתקנה גלויה אלא כשהגישה אליו היא לחשמלאי בלבד, וגישה באקראי אליו או נגיעה בו בלתי אפשריים.
	(ג)	כבלים או פתילי חשמל מבודדים, זמניים, המיועדים להזנת כלים חשמליים או מכשירים חשמליים מיטלטלים, יותקנו באופן המונע פגיעה בהם או היפגעות מהם. חיבורם יהיה באחד האופנים הבאים:
		(1) לרשת החשמל דרך מפסק המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר;
		(2) למקור זינה במתח נמוך מאוד.
	(ד)	על אף האמור בתקנת משנה (א), במקום בו עובדים כלי תחבורה או כלי הרמה, יתקין תופס המפעל כבלים, פתילי חשמל, או מוליכים חשופים, בגובה ובאופן שלא תהיה אפשרות של היתקלות הכלים בהם.

3.		חציית קווי חשמל או קווי תקשורת
	(א)	כבלים או פתילי חשמל זמניים המיועדים לזינת כלים או מכשירים מיטלטלים לא יעברו מעל קווי חשמל קבועים או קווי תקשורת ולא יגעו בהם.
	(ב)	כבלים או פתילי חשמל זמניים המיועדים לזינת כלים או מכשירים מיטלטלים, העוברים מתחת קווי חשמל או תקשורת לא יתקרבו לקווים האמורים ויותקנו בהתאם לתקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), תשמ”ו-1986.

4.		לוח חשמל קבוע
	(א)	לוח חשמל יהיה עשוי חומר בלתי דליק או כבה מאליו.
	(ב)	הלוח יותקן במקום נוח לגישה ולטיפול, עם מעברים נאותים; המקום יהיה מואר ומאוורר; בחדר חשמל או בארון בו הותקן לוח חשמל, לא יאוחסנו חומרים או חפצים כלשהם, לרבות ציוד או כלים.
	(ג)	הלוח יהיה מוגן במיוחד מפני פגיעות מכניות במקומות שסכנה כזאת קיימת.
	(ד)	חלקים חשופים חיים של הלוח יהיו מוגנים מפני נגיעה מקרית.
	(ה)	הלוח יהיה מוגן מפני התזת מים, הצטברות לחות, אבק ולכלוך, במקומות שסכנה כזאת קיימת.
	(ו)	הלוח יהיה מוגן מפני השפעה קורוזיבית של חמרים כימיים, במקומות שסכנה כזאת קיימת.
	(ז)	המבטחים והמפסקים של כל מעגל יסומנו בסימון ברור ובר-קיימא לשם זיהוי השתייכות לחלקי המיתקן שעליהם הם מפקחים.
	(ח)	לכל לוח ראשי יותקן מפסק ראשי.
	(ט)	לוח ייקבע ביציבות לקיר או למבנה תומך אחר על ידי חיזוק בלתי מתפרק או המתפרק באמצעות כלים בלבד.
	(י)	לוח מתח נמוך המיועד לטיפול גם מצדו האחורי, יהיה מרוחק מהקיר 70 סנטימטרים לפחות.

5.		לוח חשמל לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד
	(א)	לוח חשמל המיועד לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד, יצוייד במפסק מגן המופעל בזרם דלף, ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר; מפסק זה יופעל לניסוי אחת לחודש באמצעות לחיץ הביקורת שלו.
	(ב)	בתי תקע הניזונים ממעגל סופי והמשמשים להפעלת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד יוגנו על ידי מפסק מגן המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר.
	(ג)	לוח חשמל לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד יכול להיות מיטלטל או קבוע.
	(ד)	לוח חשמל מיטלטל יהיה מסוג II.

6.		מכשיר חשמלי מיטלטל המוחזק ביד
	(א)	מכשיר חשמלי מיטלטל המוחזק ביד בעת השימוש בו, יהיה מסוג II או מסוג III.
	(ב)	על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להשתמש במכשיר חשמלי מיטלטל ידני כבד מסוג I, המוחזק ביד (כגון מקדחה שקוטר המקדח שלה מעל ל-16 מ”מ) ובלבד שיוזן דרך מפסק מגן לזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר, או דרך שנאי מבדל.
	(ג)	ציוד חשמלי של מעגל סופי יתאים לתנאים הקיימים במקום ההתקנה, כגון: רטיבות, סכנה של פגיעות מכניות, השפעה כימית, אש, התפוצצות, הצטברות אבק או לכלוך העלולים לפגוע באוורור התקין.

7.		מנורות חשמל
	(א)	מנורות חשמל ואבזריהן יותקנו בגובה של 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע, הרצפה, או משטח קבוע שמיועד להימצאות בני אדם.
	(ב)	מנורות חשמל ואבזריהן יהיו מוגנים בפני פגיעה מכנית וחדירת נוזלים במקומות שסכנה כזאת קיימת.
	(ג)	מנורות חשמל מיטלטלות המוחזקות ביד יופעלו במתח נמוך מאוד.
	(ד)	מנורות חשמל מיטלטלות המורכבות על כנים (זרקורים) יופעלו במתח נמוך מאוד, או יוזנו דרך מפסק מגן המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר.
	(ה)	על אף האמור בתקנת משנה (א), יכול שמנורות המורכבות על מכונות ועל ציוד תעשייתי אחר יהיו בגובה של פחות מ-2 מטרים; במקרה כזה יהיו המנורות מסוג II או מסוג III, או יוזנו דרך מפסק מגן המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר.

8.		ביצוע עבודות במיתקן משוחרר ממתח גבוה
		עבודות בהעדר מתח יש לבצע בדרך הבאה:
	(א)	פעולות מתוכננות של ניתוק מיתקן חשמלי, בדיקת העדר מתח, התקנת מקצרים וחיבורו מחדש למתח חייבות להיעשות לפי הוראה בכתב מאת חשמלאי.
	(ב)	החלק של המיתקן החשמלי שבו אמורה להתבצע העבודה יופסק וינותק ממקור המתח באופן גלוי לעין ויובטח בידי חשמלאי על ידי התקן נעילה אמין ושלט אזהרה מתאים.
	(ג)	החשמלאי יבחן העדר מתח באמצעות בוחן מתח מתאים; נוכח החשמלאי בהעדר מתח, יקצר את כל מוליכי המופעים ואת מוליך האפס להארקה.
	(ד)	רק לאחר השלמת כל הפעולות האמורות יורשה האחראי לביצוע העבודה להתחיל בביצועה.
	(ה)	העבודות במיתקן חשמלי למתח גבוה יבוצעו בהשגחתו של חשמלאי.
	(ו)	חיבור מחדש של מתח למיתקן החשמלי יבוצע בידי חשמלאי ורק לאחר קבלת הודעה, בכתב, מהאחראי על ביצוע העבודה, שכל העובדים עזבו את מקום העבודה, רוכזו במקום מוסכם או שוחררו ושאפשר לחבר מתח.

9.		ביצוע עבודות תיקון ותחזוקה בציוד אשר מופעל באנרגיה חשמלית
	(א)	בכל מקרה של עבודת תיקון ותחזוקה ינותק ציוד ממקור אנרגיה חשמלית; הניתוק יתבצע באמצעות מפסק של הציוד באופן גלוי לעין ויישמר על ידי התקן נעילה אמין אשר בשליטת מבצע עבודות התיקון או התחזוקה; המפסק יסומן בשלט נראה לעין שבו ייאמר: “אין להפעיל – המכונה בטיפול”.
	(ב)	במקרים בהם הציוד הקיים אינו מאפשר נעילה, חייב תופס המפעל להבטיח באופן אחר ניתוק המתח ואי חיבורו מחדש עד לסיום העבודות.
	(ג)	לפני פירוק חלקים אשר מהווים רצף של הארקה, לרבות צנרת מים מתכתית, מד-מים או פס הארקה, יותקן גשר אשר יבטיח את רציפות ההארקה.
____
10.		מיתקן חשמל הפועל באטמוספירה נפיצה
		מיתקן חשמלי הפועל באטמוספירה נפיצה חייב להיות מהסוג המונע התפוצצות; המיתקן יהיה מותאם לתקן ישראלי ת”י 786.

11.		ביטול
		תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), תשמ”ו-1986 – בטלות.






		ט’ בשבט תש”ן (4 בפברואר 1990)
		יצחק שמיר ראש הממשלה ושר העבודה והרווחה

תקנות החשמל-

מתקן חשמל ציבורי בבנין רב קומות, התשס”ג-2003

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל, התשי”ד-1954 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, תשל”ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א’: פרשנות

הגדרות

בתקנות אלה –

“אבזר” – פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (Transmission) או לחלוקה (Distribution) של אנרגיה חשמלית;

“אזור ציבורי של בנין” – אזור של בנין שיש לקהל גישה חופשית אליו, לרבות דרכי מילוט;

“אלקטרוליט” – נוזל המשמש למילוי מצבר;

“אספקה חלופית” – אספקת חשמל כחלופה, מלאה או חלקית, לאספקה מרשת של חברת חשמל או מרשת לאספקה עצמית, בשעת הפסקתה;

“בנין רב קומות” – כהגדרתו בתקנות התכנון;

“דרגת הגנה IP XXX” – דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת”י 981;

“דרך מילוט” – דרך המובילה ליציאה מהמבנה, לרבות המעברים המובילים אליה, מכל חלקי הבנין וכן דרך מוצא בטוח כהגדרתה בת”י 921;

“הדקי צרכן” – נקודות חיבור בין רשת חברת חשמל לבין מיתקן צרכן;

“המנהל” – מנהל עניני חשמל, כמשמעותו בסעיף 3 לחוק;

“התקנה סמויה” – התקנה שאינה נראית לעין, בתוך האדמה, קיר, תקרה, רצפה או מחיצה;

“זינה” – הבאת אספקת חשמל למיתקן לרבות האמצעים הפיזיים לכך;

“זרם” – השיעור האפקטיבי של עוצמת הזרם;

“זרם דלף” – זרם הדולף דרך בידוד או על פניו;

“זרם יתר” – זרם העולה על הזרם הנומילני;

“זרם נומינלי” – זרם אשר בעבורו תוכנן הציוד החשמלי;

“זרם קצר” – זרם יתר המופיע כתוצאה מקצר;

“חברת חשמל” – חברה לאספקת חשמל בעלת רישיון ספק שירות חיוני כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ”ו-1996;

“חדר חשמל” – חדר המשמש באופן בלעדי להתקנת ציוד לייצור או לחלוקה של אנרגיה חשמלית לרבות מצברים;

“כבל” – מוליך יחיד מבודד, בעל מעטה נוסף תוך ייצורו, או מספר מבודדים מאוגדים, תוך ייצורם, במעטה נוסף משותף;

“לוח” – מסד וציוד המורכב עליו להבטחה של מיתקן, לפיקוד ולבקרה; בתי תקע ומפסקים שבמהלך של מעגל סופי אינם נחשבים כלוח;

“לוח חירום” – לוח המשמש להזנת מעגלי חירום במבנה;

“לוח חלוקה” – לוח המשמש להגנה ולחיבור קווים ומעגלים;

“מבטח” – אבזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או קו; מבטח יכול שיהיה נתיך או מספק אוטומטי;

“מבנה” – כל מבנה, בין שהוא עשוי אבן, פלדה, בטון, עץ, חומר פלסטיק או כל חומר אחר;

“מובל” – התקן העוטף מוליך או כבל בשלמותו ולכל אורכו והמיועד להגנה על הכבל או המוליך;

“מחסום אש” – מערכת שנועדה לאטום ולחסום מעבר אש דרך פתחים סביב רכיבים כגון צנרת, כבלים, מובילי אוויר וכדומה העוברים דרך קיר או תקרה;

“מיתקן” – מיתקן חשמלי כהגדרתו בחוק;

“מיתקן ביתי” – מיתקן במבנה המשמש למגורים, למשרדים, למסחר או דומה להם;

“מיתקן חירום” – חלק של מיתקן, כגון קו או מעגל, החייב להמשיך לפעול, למשך זמן מוגדר, בזמן הפסקת הזינה הרגילה וגם בזמן סכנה, כגון שריפה;

“מיתקן ציבורי” – מיתקן החל בכניסת הזינה למבנה וכלה בכניסה למיתקנים הביתיים, לרבות מיתקני החירום וכולל החיבור מהדקי הצרכן עד כניסתו ללוח הצרכן;

“מעבר שירות ותחזוקה” – מרחב בתוך חדר חשמל המיועד לצורכי שירות ותחזוקה;

“מעגל סופי” – מעגל המחובר ישירות למכשיר או לבית תקע;

“מפסק מגן” – מפסק המיועד להפסיק אוטומטית מיתקן ממקור זינה במקרה של הופעת זרם דלף;

“מפסק מחלף” – מפסק המיועד להעביר זינת מיתקן למקורות זינה חלופיים;

“מעגל” – מספר מוליכים, על אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף;

“מעגל חיוני” – מעגל המזין מיתקן חירום;

“מעגל חירום” – מעגל המוזן מלוח חירום;

“מצבר מרכזי” – מצבר המשמש לאספקה של תאורת חירום;

“מתח” – בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות בו אינה עולה על 10 אחוזים;

“מתח גבוה” – מתח העולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או על 1,500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים כלשהם באותו מעגל;

“מתח נומינלי” – מתח אשר בעבורו תוכנן ציוד;

“מתח נמוך” – מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר;

“מתח נמוך מאוד” – מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, שאינו עולה על –

(1) 12, 24 או 50 וולט בזרם חילופין;

(2) 30, 60 או 120 וולט בזרם ישר;

הכל כאמור בתקנות החלות על המיתקן;

“עמידות באש” – הזמן שבו הרכיב מתפקד באש לפי ת”י 931;

“פיר” – חלל אנכי בבנין המיועד להעברת צנרת, כבלי חשמל, אוורור וכיוצא באלה למעט פיר המעלית;

“פס צבירה” – מוליך נחושת, מלבני או עגול, חשוף או מבודד, המשמש להעברת אנרגיה חשמלית;

“ציוד” – כלל הפריטים המהווים מיתקן או חלק ממנו;

“קו” – מעגל המזין לוח;

“קשת חשמלית” – זרם חשמלי העובר דרך אוויר או גזים בטמפרטורה גבוהה כתוצאה מהפרש מתחים;

“שטח ציבורי” – מרחב בבנין רב קומות שמוגדר בידי מתכנן בנין רב קומות כמרחב לצרכים ציבוריים;

“תאורת התמצאות” – תאורה הפועלת אוטומטית במקרה של הפסקת חשמל במבנה;

“תא ביניים” – חלל מעבר בנוי בעל שתי דלתות;

“ת”י 20.2.22” – תקן ישראלי ת”י 20 חלק 2.22 – “מנורות: מנורות לתאורת חירום”;

“ת”י 473” – תקן ישראלי 473.12 – “כבלים, פתילים ומוליכים מבודדים למתח נומינלי עד 1,000 וולט;

“ת”י 755” – תקן ישראלי ת”י 755 “תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג;

“ת”י 921” – תקן ישראלי ת”י 921, חלק 1 – “השימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה: דרישות כלליות”;

“ת”י 931” – תקן ישראלי 931, חלק 1.1 – “עמידות באש של אלמנטי בנין: שיטות בדיקה”;

“ת”י 981” – תקן ישראלי ת”י 981 – “מיון דרגות ההגנה של מעטפות לציוד חשמלי” – שעומד לעיון הציבור בספריית מכון התקנים הישראלי, רח’ לבנון 42, תל אביב;

“ת”י 1381” – תקן ישראלי ת”י 1381 – “מובילי פלסטיק למיתקני חשמל, תקשורת ואלקטרוניקה;

“ת”י 1516” – תקן ישראלי ת”י 1516 – “כבלי כוח מבודדים בדיאלקטרן מקשי משוחל למתח נקוב מ-1 ק”ו ועד 30 ק”ו”;

“תקרת ביניים” – שכבה עשויה מחומרים קלים המורכבת מתחת לתקרה נושאת, או מתחת לגג ושאינה מודבקת ישירות לתקרה נושאת, לרבות תקרה מתחת לאגדים;

“תקן” – תקן ישראלי (ת”י) כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק התקנים, התשי”ג-1953, תקן רשמי כהגדרתו בסעיף 8(א) לחוק האמור, או תקן מן המפורטים בתוספת, שכולם הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח’ חיים לבנון 42, תל אביב ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע”מ, אתר תחנת הכוח, חיפה, או תקן אחר שאישר המנהל;

“תקן IEC” – תקן שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוניקה (International Electrotechnical Commission);

“תקן DIN” – תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut Für Normung);

“תקנות התכנון” – תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש”ל-1970.

פרק ב’: דרישות כלליות

אחריות

(א)

לא יתכנן אדם מיתקן ציבורי בבנין רב קומות, לא יתקינו ולא יבצע בו כל עבודה, אלא אם כן הוא בעל הכשרה מתאימה ומורשה לכך לפי תקנות אלה, והתכנון, ההתקנה או העבודה מתבצעים בהתאם להוראות תקנות אלה.

לא ירשה הבעלים, המחזיק או האחראי על הפעלתו של מיתקן ציבורי בבנין לאדם אחר מטעמו לתכנן מיתקן כאמור, להפעילו או לבצע בו כל עבודה, אלא אם כן, הוא בעל הכשרה מתאימה ומורשה לכך לפי תקנות אלה, והתכנון, ההתקנה או העבודה מתבצעים בהתאם להוראות תקנות אלה.

לא יפעיל אדם מיתקן ציבורי בבנין רב קומות אלא אם כן הוא מותקן ומתוחזק לפי הוראות תקנות אלה.

התקנת מיתקן

(א)

מיתקן ציבורי בבנין רב קומות יתוכנן, יותקן, ייבדק ויתוחזק בידי חשמלאי בלבד ובהתאם לתקנות אלה.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם שאינו חשמלאי לבצע עבודות הכנה למיתקן ציבורי, ובלבד שהוא פועל לפי הוראותיו של חשמלאי ובפיקוחו.

התאמת ציוד למתח

התכונות החשמליות והמכניות של כל פריטי ציוד המיתקן הציבורי יתאימו למתח הנומינלי ולזרם המתוכנן של המיתקן וכן להוראות תקנות אלה.

פרק ג’: חדר חשמל

סיווג חדרי חשמל לפי ייעודם

חדרי חשמל יסווגו כלהלן:

1)	חדר המיועד להתקנת לוח חלוקה למתח גבוה או למתח נמוך; בחדר זה יכול שיותקנו הן לוח חלוקה למתח נמוך והן לוח חלוקה למתח גבוה;
2)	חדר שמיועד להתקנת לוח חלוקה למיתקן חירום;
3)	חדר שבו יותקן שנאי, עם לוחותיו או בלעדיהם;
4)	חדר שבו תותקן ערכת גנרטור והלוח שלה;
5)	חדר שבו יותקן מצבר מרכזי מסוג המחייב תחזוקה, ואשר קיבולת האנרגיה שלו עולה על 0.9 קוט”ש.

דרישות כלליות לחדרי חשמל

חדר חשמל יעמוד בכל הדרישות האלה:

1)	גובהו יהיה 2 מטרים לפחות; מעבר שירות ותחזוקה יהיה בגובה של 1.80 מטרים לפחות;
2)	יהיה בו אוורור מספיק למניעת הצטברות גזים הנפלטים ממצברים, אם ישנם, ולסילוק החום הנוצר עקב פעולת הציוד המותקן בו, כך שהטמפרטורה המרבית של כל חלק מחלקיו, לא תעלה על המותר לגביו לפי התקן החל עליו;
3)	לא יותקנו בו מערכות, כגון צינורות, מובלים וכבלים, שאינן משמשות את חדר החשמל;
4)	תהיה לו דרך מילוט שאורכה, עד ליציאה כלשהי מן החדר, לא תעלה על 40 מטר;
5)	ניתן יהיה להגיע אליו, בכל עת, בקלות ובבטחה ישירות מחוץ למבנה שבו הוא נמצא, או דרך שטח ציבורי סמוך או תא ביניים, אך לא תהיה גישה ישירה לחדר חשמל מחדר מדרגות המיועד לשמש כדרך מילוט;
6)	הקיר, הרצפה והתקרה שלו יהיו מחומר לא דליק לפי ת”י 755 ועמיד אש למשך 120 דקות לפחות;
7)	הדלת שלו תהיה עמידת אש למשך 30 דקות לפחות ותיסגר אוטומטית כך שפתיחתה מבחוץ תחייב שימוש במפתח ואילו פתיחתה מבפנים תהיה חופשית.

חדר חשמל במיתקן חירום

חדר חשמל המשמש לוח חלוקה למיתקן חירום לא ישמש למטרה אחרת כלשהי, ולא למיתקן אחר, ואולם יכול שיימצא בו לוח חלוקה ראשי של זינת בנין רב קומות במתח נמוך ובלבד שיובטח כי לא תוכל להתפתח קשת חשמלית בין הלוחות.

חדר חשמל המשמש שנאי

חדר חשמל המשמש שנאי יעמוד, נוסף על האמור בתקנה 6, בכל הדרישות האלה:

1)	מפלס הרצפה שבו מותקן שנאי, המכיל נוזל בידוד וקירור, יהיה בין מפלס גישה לרכב כיבוי אש לבין 4 מטרים מתחתיו;
2)	כניסת אוויר חיצון ופליטת האוויר מחוץ לבנין שבו הוא נמצא יהיו ישירות דרך פתחים או חלונות או באמצעות תעלה בלבד; הפתחים, החלונות והתעלות לא יעבירו אש ועשן לחללים אחרים; פתחי אוורור וחלונות יוגנו בפני חדירת גופים זרים או כניסת אנשים באמצעות רשתות, רפפות, סורגים וכדומה;
3)	תהיה אפשרות בטוחה לקליטת כל כמות נוזלי הבידוד והקירור שבשנאים;
4)	לא יותקנו בו מעל 3 שנאים;
5)	הגישה מתוך בנין רב קומות לחדר החשמל שבו, תהיה רק דרך מסדרונות ותאי ביניים; ממוקם בחדר החשמל שנאי המכיל נוזל קירור – תותקן יציאה אחת, לפחות, החוצה שתהיה ישירה או דרך תא ביניים; תא ביניים כאמור יכול לשמש גם כחדר כניסה לחדר חשמל אחר אך לא לחדרים אחרים; תא ביניים בעל נפח העולה על 20 מ”ק יצויד באמצעים לסילוק עשן.

חדר חשמל המשמש ערכת גנרטור

(א)

חדר חשמל המשמש ערכת גנרטור יעמוד, נוסף על הוראות תקנות 6 ו-8, בדרישות תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך), התשמ”ז-1987 (להלן – תקנות התקנת גנרטורים).

(ב)

על אף האמור בתקנות 5 ו-6, ניתן להתקין בחדר חשמל המשמש ערכת גנרטור צנרת זרה כאמור בתקנה 23 לתקנות התקנת גנרטורים.

10.

חדר חשמל המשמש מצבר מרכזי

חדר חשמל המשמש מצבר מרכזי יעמוד, נוסף על דרישות תקנה 6, בדרישות אלה:

1)	הרצפה ומסד המצברים וכן מערכת האוורור יהיו עמידים בפני השפעת האלקטרוליט;
2)	יותקן בו שלט שבו ייכתב: “אסור לעשן”.

פרק ד’: מיתקן ציבורי

11.

תיול במיתקן ציבורי

(א)

פירים ותעלות לתיול חשמלי, כולל מחסומי האש שלהם, יהיו מחומרים בהתאם לנדרש בת”י 921.

(ב)

מעבר תיול דרך קיר או תקרה יצויד, בתחום המעבר, במחסום אש אשר יחסום גם רווחים בין גידים וכבלים; מחסום אש כאמור יהיה עמיד באש בדרגה כנדרש לגבי הקיר או התקרה שהוא חוצה, אך לא פחות מ-90 דקות.

(ג)

כבל בהתקנה סמויה בקיר יותקן במובל בלבד.

12.

מיתקן בדרך מילוט

(א)

מובל בקיר או בתקרה של דרך מילוט יותקן באחת השיטות האלה:

1)	בחריץ, שלאחר ההתקנה יכוסה בשכבת טיח בעובי של 15 מ”מ לפחות;
2)	בפיר בנוי מקירות עמידי אש למשך 90 דקות לפחות.

(ב)

מובל המותקן בקיר או בתקרה של דרך מילוט לא יחליש את עמידותם באש מתחת לנדרש בת”י 921.

(ג)

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) מותר להתקין בדרך מילוט כבלים ומוליכים בתעלות ובתקרות ביניים העשויות פח פלדה עם כיסוי מפח פלדה או בצנרת פלדה.

(ד)

על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להתקין מובל בקיר או בתקרה של דרך מילוט בהתקנה גלויה, אם הוא משרת את דרך המילוט בלבד ועמיד באש למשך 30 דקות לפחות, כנדרש בתקן הגרמני DIN 4102/12.

13.

מיתקן חירום

(א)

חלקי מיתקן החירום המפורטים להלן יתפקדו גם בשריפה במשך פרקי זמן אלה:

1)	מערכות גילוי אש, כריזה, דלת אוטומטית, תאורת חירום, משאבות דלק לגנרטורים, ומערכת סימון ותאורה למניעת מכשולי טיסה מעל הבנין רב קומות שבו מיתקן החירום – 30 דקות לפחות;
2)	מערכות הגברת לחץ מי כיבוי, אוורור לחדרי מדרגות, סילוק עשן וחום, מעליות המיועדות לפינוי אדם או לשימוש הכבאים, לרבות הפיר וחדר המכונות שלהן והחיבור בין הגנרטור לבין לוח החירום – 90 דקות לפחות;

(ב)

מיתקן חירום יוזן מלוח חירום בלבד, שמותקן בחדר חשמל לפי תקנה 7 ושיוזן ישירות מהאספקה הראשית לבנין, שבו נמצא מיתקן החירום האמור.

(ג)

גנרטור יזין את לוח החירום ישירות באספקה חלופית.

(ד)

לוח החירום יהיה עשוי פח פלדה או חומר בידוד קשיח, בעל דרגת התלקחות BH1 (לפי DIN/VDE 0304 Teil 3) לפחות.

(ה)

כל יציאה מלוח החירום לזינת מערכת חירום תמותג על ידי מפסק אוטומטי בעל הגנה בפני זרם קצר בלבד; אמצעי המיתוג בתחילת מעגל חיוני, תיבת חיבורים והמכשור המוזן בקצהו השני יסומנו בצבע צהוב.

(ו)

מערכת אספקת חשמל המשמשת לזינת מיתקן חירום, לרבות אופן התקנתה ואבזריה, תהיה בהתאם לנדרש בתקן הגרמני DIN 4102/12, כך שיובטח תפקודה למשך הזמן הנדרש.

14.

כבלים, מוליכים מבודדים ומובלים

במיתקן ציבורי –

1)	מוליכים וכבלים בעלי בידוד PVC יתאימו לת”י 473, ולת”י 1516 וכן לתקן IEC 332-1;
2)	צינורות פלסטיק PVC יהיו לפי ת”י 728;
3)	תעלות פלסטיק PVC יהיו לפי ת”י 1381.

15.

זינה למפסק ראשי

החיבור במתח נמוך בין רשת חברת חשמל או מקור זינה אחר לבין המפסק הראשי של מיתקן ציבורי יהיה באחת הדרכים האלה:

1)	ארבעה כבלים חד-גידיים שרמת הבידוד שלהם היא KV 1.8/3 לפחות;
2)	ארבעה פסי צבירה שחיזוקיהם בעלי רמת בידוד KV 1.8/3 לפחות.

16.

תאורה כללית באזור ציבורי של בנין רב קומות

(א)

תאורה כללית באזור ציבורי של בנין רב קומות שבו היא מותקנת, תוזן משני מעגלים לפחות, כך שהפסקת אחד מהם לא תגרום לעלטה בקטע כלשהו בבנין רב קומות.

(ב)

מנורה בדרך מילוט תוגן בפני נגיעה מקרית ותהיה בדרגת הגנה IP 3×3 לפחות.

17.

תאורת התמצאות

נוסף על האמור בפרט 7.00.12 שבתוספת השניה לתקנות התכנון, תאורת התמצאות תותקן כמפורט להלן:

1)	תאורת חירום באזורים הציבוריים של בנין רב קומות תוזן מלוח החירום;
2)	במעגל המזין תאורת חירום לא יותקן מפסק מגן;
3)	בכשל באספקת חשמל מלוח החירום תופעל אוטומטית תאורת החירום;
4)	מנורות חירום יהיו בהתאם לת”י 20.2.22.

18.

בדיקות הפעלה

חשמלאי בודק סוג 3, לפי תקנות החשמל (רישיונות), התשמ”ה-1985, יבדוק מיתקן ציבורי בבנין רב קומות וכל חלק שלו לאחר השלמתו ולפני הפעלתו הראשונה, כי הותקן בהתאם לתקנות אלה ובהתאם לחוק.

19.

תחזוקה ובדיקת תקינות פעולה

(א)

מיתקן ציבורי בבנין רב קומות יתוחזק באופן שוטף, יישמר במצב תקין, ותבוצע בו בדיקת תקינות אחת לשנה לפחות.

(ב)

בבדיקת תקינות האמורה בתקנת משנה (א) ייבדקו כל אלה:

פעולת תאורת חירום, שלטי חירום מוארים ותאורת מכשולי טיסה;

תפקוד הגנרטור לאספקה חלופית ופעולת מפסק מחלף;

הימצאות מתח בכניסה למערכות אלה:

(א)	גילוי אש;
(ב)	כריזה;
(ג)	דלתות אוטומטיות;
(ד)	מעגלי תאורת חירום;
(ה)	תאורת מכשולי טיסה;
(ו)	הגברת לחץ מי כיבוי;
(ז)	אוורור של חדרי מדרגות;
(ח)	סילוק עשן וחום;

תקינות מערכת הארקה;

בדיקה חזותית של לוחות למתח נמוך;

בבנין רב קומות המקבל אספקה במתח גבוה –

(א)	בדיקה חזותית של לוחות למתח גבוה;
(ב)	בדיקה ותחזוקה של שנאים.
(ג)	מבצע בדיקת תקינות כאמור יערוך דוח בדיקה שיימסר לבעל המיתקן או מחזיקו ויישמר בידם, הכל לפי הענין.
(ד)	ליקוי שהתגלה בזמן הבדיקה, יתוקן בלא דיחוי.

20.

תחולה

תקנות אלה יחולו על עבודות חשמל המתבצעות בבנין רב קומות.

21.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן אך מותר לפעול לפיהן מיום פרסומן.

תוספת

(תקנה 1)

תקן DIN 4102/12	Fire behaviour of building materials and elements Part 12: Fire resistance of electric cable systems required to maintain circuit integrity – requirements and testing
תקן DIN/VDE 0304 Teil 3	Flammability of solid non metalic materials when exposed to flame sources – List of test methods
תקן IEC 332-1	Test on electric cables under fire conditions Part 1: Test on a single vertical insulated wire of cable

ט’ בשבט התשס”ג (12 בינואר 2003)

אפרים איתם

שר התשתיות הלאומיות

תקנות החשמל-

מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך, התשס”ג-2003

פרק א’: פרשנות

הגדרות

בתקנות אלה –

“הארקת השיטה” – הארקה במתגוון של נקודה אחת לפחות של אחד ממוליכי שיטת האספקה;

“אזור 0” – החלל בפנים הבריכה, לרבות גומחות נגישות בדפנותיה, עד לגובה שפת הבריכה במפלס העליון שממנו גולשים המים החוצה כמתואר באיורים 1 עד 4 שבתוספת;

“אזור 1” – החלל בגובה 2.5 מטרים מעל לכל אחד מאלה:

1)	אזור 0;
2)	רצועת שטח ברוחב 2 מטרים מסביב לשפת הבריכה;
3)	מגדלי קפיצה, מקפצות ומגלשות לרבות רצועת שטח ברוחב 1.5 מטרים מסביב להם; גובה החלל יימדד מהמפלס שבו עשויים להימצא בני אדם כמתואר באיורים מס’ 1 עד 4 שבתוספת;

“אזור 2” – החלל בגובה 2.5 מטרים מעל לרצועת שטח ברוחב 1.5 מטרים מגבול אזור 1; גובה החלל יימדד מהמפלס שבו עשויים להימצא בני אדם כמתואר באיורים מס’ 1 עד 4 שבתוספת;

“אחראי” – אחראי על תפעול הבריכה;

“בידוד” – חומר שמוליכותו החשמלית היא קטנה למעשה;

“בריכה” – בריכת שחיה, בריכת נוי, מזרקה, בריכת מרפא וכיוצא באלה, לרבות אזור 0, אזור 1, ואזור 2 שבהן;

“גוף חימום” – ציוד המיועד לצורכי חימום;

“דרגת הגנה IP XXX” – דרגת הגנה כמשמעותה בת”י 981;

“הארקת יסוד” – מערכת הכוללת אלקטרודת הארקת יסוד, טבעת גישור, פס השוואת פוטנציאלים ומוליך הארקה המחבר בין הטבעת לבין הפס האמורים;

“הפרד מגן” – אמצעי הגנה בפני חשמול המאופיין על ידי העדר הארקת השיטה וזינה בו זמנית של מכשיר אחד בלבד;

“זרם דלף” – זרם הדולף דרך בידוד או על פניו;

“זרם העמסת יתר” – זרם יתר במעגל שאין בו תקלה והנגרם על ידי העמסת יתר;

“זרם חילופין” – זרם שהמשרעת שלו משתנה לפי תדר הרשת;

“זרם ישר” – זרם שהמשרעת שלו אינה משתנה בזמן ושיעור תכולת האדוות שבו אינה עולה על 10 אחוזים;

“זרם יתר” – זרם העולה על הזרם הנומילני; זרם יתר יכול שיהיה זרם העמסת יתר או זרם קצר;

“זרם נומינלי” – זרם אשר בעבורו תוכנן הציוד;

“זרם קצר” – זרם יתר המופיע כתוצאה מקצר;

“חי” – מצב של מוליך כשהוא מחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני או השראתי או כשהוא טעון חשמל;

“טבעת גישור” – טבעת מתכתית המגשרת בין חלקי אלקטרודת הארקת יסוד והיא חלק ממנה;

“כבל עילי” – כבל התלוי על תיל נושא או הכולל בתוכו תיל נושא;

“לוח חשמל” – מסד והציוד המורכב עליו לפיקוד ולפיקוח על המיתקן;

“מבדד” – אבזר העשוי מחומר בידוד הנועד לחיזוק ונשיאה מכניים של רשת;

“מבטח” – אבזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או קו; מבטח יכול שיהיה נתיך או מספק אוטומטי;

“מובל” – התקן הנושא או העוטף מוליך או כבל;

“מוליך” – גוף המיועד להעברת זרם חשמלי;

“מוליך השוואת פוטנציאלים” – מוליך המחבר את השירותים המתכתיים הלא חשמליים של המבנה אל פס השוואת פוטנציאלים או אל פס הארקה;

“מזרקה” – בריכת מים המיועדת למטרת נוי כמתואר באיור 4 שבתוספת;

“מיתקן” – מיתקן חשמלי כהגדרתו בחוק;

“מעגל” – מספר מוליכים, על אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף;

“מערכת השוואת פוטנציאלים” – חיבור גלווני בין מכשירים, חלקי מכשירים או חלקי מבנה מתכתיים אל פס השוואת פוטנציאלים ראשי;

“מפסק מגן” – מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן המוגן על ידו ממקור הזינה, במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה;

“מפעיל” – אדם שהודרך על ידי האחראי בדבר הוראות הבטיחות ותפעול הבריכה;

“מקור זינה” – גנרטור, שנאי, ממיר, מיישר זרם, תא ראשוני או מצבר, הכל לפי הענין;

“מתח בטיחות נמוך מאוד” (Safety Extra Low Voltage (SELV)) – מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, שאינו עולה על –

(1) 12 וולט בזרם חילופין;

(2) 30 וולט בזרם ישר;

“מתח נמוך” – מתח העולה על 50 וולט בזרם חילופין או 120 וולט בזרם ישר ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה;

“פס השוואת פוטנציאלים” – פס שאליו מתחברים מוליכי הארקה ומוליכי חיבור; פס זה יכול לשמש גם כפס הארקה;

“פס השוואת פוטנציאלים ראשי” – פס השוואת פוטנציאלים שמחובר ישירות להארקת יסוד;

“ציוד” – פריטים המהווים חלק ממיתקן;

“ציוד ייעודי” – ציוד השייך למיתקנים בבריכות, כגון משאבות ופילטרים מיוחדים;

“ציוד מיתוג” – ציוד המיועד להפעלת ציוד או ניתוקו ממקור זינה;

“קופסת הסתעפות” – קופסה המיועדת לחיבורים בין מוליכים המותקנים במובל, או המשמשת אמצעי חיבור בין קטעי מערכת מובלים, להשחלת מוליכים או להטיית התוואי המובל;

“רשת” – מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים, או כבל עילי, שחלקו יכול להיות תת-קרקעי או צרור מוליכי רשת אווירית מבודדת ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה;

“שיטת אספקה” – אספקת חשמל המאופיינת על ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים והמתחים בין המוליכים ובין המוליכים לאדמה, וצורת חיבור נקודת הכוכב או התווך להארקה;

“תיל” – רכיב מתכתי יחיד בעל חתך עגול;

“תיל נושא” – תיל עשוי מתכת או חומר אחר שווה ערך מבחינה מכנית למתכת מרופה לפי ת”י 65 “מוליכים בכבלים מבודדים”;

“תקן” – תקן ישראלי (ת”י) כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק התקנים, התשי”ג-1953, או תקן רשמי כהגדרתו בסעיף 8(א) לחוק האמור, שכולם הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח’ חיים לבנון 42, תל אביב ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע”מ, אתר תחנת הכוח, חיפה, או תקן אחר שאישר המנהל.

פרק ב’: מניעת חשמול

הגנות בפני חשמול

מיתקן בבריכה יותקן ויוגן לפי הוראות אלה:

באזור 0 ובאזור 1 –

(א)

יוזן המיתקן במתח בטיחות נמוך מאוד (SELV), ובלבד שמקור הזינה ימוקם מחוץ לאזורים האמורים.

(ב)

יוגן הציוד בהתאם לאחת הדרישות שלהלן:

(1)	הגנה בפני מגע בחלק חי באמצעות כיסויים בעלי דרגת הגנה IP 2X;
(2)	בידוד העומד במתח של 500 וולט בזרם חילופין, למשך 60 שניות לפחות.

באזור 2 –

(א)

יוזן המיתקן במתח בטיחות נמוך מאוד (SELV) והציוד יוגן כנדרש בפסקה (1);

(ב)

כל מעגל סופי יוגן באמצעות מפסק מגן, בפני זרם דלף העולה על 0.030 אמפר;

(ג)

הציוד יוזן בהפרד מגן כנדרש בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח שאינו עולה על 1,000 וולט), התשנ”א-1991; השימוש בציוד המוזן בהפרד מגן מותר רק כשאין בני אדם בבריכה;

מקור זינה למתח בטיחות נמוך מאוד (SELV) או להפרד מגן ימוקם מחוץ לאזור 0, אזור 1 ואזור 2.

3. השוואת פוטנציאלים (א)בבריכה העשויה בטון מזוין או מתכת יחולו הוראות תקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ”א-1981, והיא תצויד בפס השוואת פוטנציאלים. (ב)במשטחים מחומר מוליך או בטון הנמצאים בתחום אזור 1 תונח רשת מתכתית אשר תחובר למערכת השוואת פוטנציאלים. (ג)כל חלק מתכתי נגיש של הבריכה ושל המיתקן הנמצא באזור 0, באזור 1 או באזור 2 יחובר באופן גלווני למערכת השוואת פוטנציאלים. 4. דוכן משקאות או מאכלים (א)לא ימוקם דוכן למשקאות או למאכלים הכולל ציוד באזור 0 או באזור 1. (ב)באזור 2 יכול שימוקם דוכן משקאות או מאכלים הכולל ציוד, ובלבד שציוד זה יימצא במרחק העולה על 2 מטרים מהקו החיצוני של הדלפק שאליו יש גישה לקהל.

פרק ג’: מובל במיתקן

5. מובל באזור 0 או 1 לא ימוקם מובל המשמש לתיול חשמלי באזור 0 או באזור 1, אלא אם כן הוא מזין ציוד הנמצא באותו אזור או שהוא מותקן בקיר כשמעליו שכבת בטון בעובי 5 ס”מ לפחות. 6. מובל מתכתי מובל מתכתי המותקן באזור 0, באזור 1 או באזור 2 יחובר באופן גלווני למוליך השוואת הפוטנציאלים (PE), אלא אם כן מעליו שכבת בטון בעובי 5 ס”מ לפחות. 7. קופסת הסתעפות (א)קופסת הסתעפות במערכת מובל לא תמוקם באזור 0. (ב)מותר למקם קופסת הסתעפות במערכת מובל באזור 1, ובלבד שהיא משמשת מעגל במתח בטיחות נמוך מאוד (SELV) הממוקם באזור 0 או באזור 1.

פרק ד’: ציוד במיתקן

8. לוח חשמל, ציוד מיתוג ובתי תקע (א)לא ימוקמו לוח חשמל, ציוד מיתוג ובתי תקע באזור 0 או באזור 1. (ב)באזור 2 –

1)	מותר להתקין לוח חשמל, מפסק ובית תקע במעגלים המוגנים כאמור בתקנה 2(2);
2)	במעגל המוגן בשיטת הפרד מגן לא יותקן יותר מבית תקע אחד; בית התקע האמור יהיה בלא חיבור להארקה;
3)	מותר להתקין בתי תקע, ובלבד שיהיו מסוג תעשייתי בהתאם לתקן הישראלי ת”י 1109 – “תקעים ובתי תקע ומערכות חיבור לשימוש בתעשיה”.

9. תאורה תת מימית (א)גופי תאורה הטבולים במים או הבאים במגע ישיר עם מים יתאימו לדרישות תקן ישראלי ת”י 20 חלק 2.18 – “מנורות: מנורות לבריכות שחיה ולשימושים דומים”, ויוזנו כאמור בתקנה 2(1)(א). (ב)גופי תאורה תת-מימית הממוקמים מאחורי אשנבים אטומים למים ואשר הגישה אליהם אפשרית רק ממנהרה או מתעלה שמחוץ למים, יוזנו ממעגלים המוגנים כמפורט בתקנה 2(2); מיתקני התאורה יתוכננו ויבוצעו כך שלא תהיה אפשרות של גישה אליהם מהבריכה וכן שלא ייווצר מגע בין חלק חשמלי לבין מסגרת האשנב. 10. עמודי תאורה לא ימוקמו עמודי תאורה באזור 0, באזור 1 או באזור 2. 11. מכשירי חשמל מכשירים חשמליים אוטומטיים להנפקת מאכלים או משקאות חמים או קרים לא ימוקמו באזור 0, באזור 1 או באזור 2. 12. גוף חימום גוף חימום קבוע הממוקם באזור 0 או באזור 1 יוזן באחת השיטות שלהלן בהתקנה קבועה:

מתח בטיחות נמוך מאוד (SELV);

על אף האמור בתקנה 2(1), במתח נמוך, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(א)	המעגל יוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף לאדמה שאינו עולה על 0.030 אמפר;
(ב)	סביב גוף החימום יותקן מעטה מתכתי המחובר באופן גלווני לפס השוואת הפוטנציאלים.

13. שימוש בציוד ייעודי (א)על אף האמור בתקנה 2(1), יכול אדם להשתמש בציוד ייעודי המוזן במתח נמוך באזור 0, ובלבד שאין בני אדם באזור 0 או באזור 1; הציוד יוזן באמצעות בית תקע המוזן ממעגל שמוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף לאדמה שאינו עולה על 0.030 אמפר. (ב)האחראי יפיץ לכל המפעילים נוסח של הוראות בטיחות הקיימות בתקנות אלה, בדבר איסור הפעלת הציוד האמור בתקנת משנה (א) כאשר נמצאים בני אדם באזור 0 או באזור 1, למעט המפעילים. (ג)בקרבת בית תקע המיועד לזינת ציוד כאמור בתקנת משנה (א) יותקן שלט קריא ובר-קיימא בנוסח: “סכנה: אין להפעיל את הציוד בבריכה כאשר בני אדם נמצאים בה או בקרבתה”. 14. ציוד ייעודי לבריכה על אף האמור בתקנה 2(1), יכול שבאזור 1 יותקן ציוד ייעודי הניזון במתח נמוך, כגון משאבת סחרור (ג’קוזי) או מסנן, ובלבד שיתקיימו תנאים מצטברים כדלקמן:

1)	הציוד מותקן בתוך גומחה או מבנה בעל חוזק מכני מזערי של IP XXX לפי ת”י 981;
2)	הגישה לגומחה או למבנה היא דרך דלת בעלת אמצעי נעילה מתאים, שפתיחתה תגרום להפסקת הזינה של הציוד;
3)	מערך אספקת החשמל לציוד האמור יהיה במבנה סוג II כמוגדר בתקן ישראלי ת”י 900 – “בטיחות מכשירי חשמל לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות”;
4)	הציוד יהיה בדרגת הגנה IP 55X לפחות;
5)	הציוד יוזן ממעגל בהתאם לאמור בתקנה 2(2)(ב) ו-(ג).

פרק ה’: הוראות שונות

15. בדיקת המיתקן התאמתו של מיתקן בבריכה לדרישות תקנות אלה תיבדק טרם הפעלתו הראשונה, ואחת לשש שנים לאחר הפעלתו. 16. תחילה תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן, אך מותר לפעול לפיהן מיום פרסומן. 17. תחולה תקנות אלה יחולו על כל מיתקן שיותקן בבריכה לאחר תחילתן. 18. הוראת מעבר מיתקן הקיים בבריכה ערב תחילתן של תקנות אלה יותאם לדרישות התקנות בתוך חמש שנים מיום תחילתן.

תוספת

(תקנה 1)

איור 1-הבריכה מתחת למפלס הקרקע

איור 2 – הבריכה מעל מפלס הקרקע

איור 3 – מבט על בריכה עם מחיצות קבועות

איור 4 – דוגמה להגדרת אזורים בבריכת מים מדורגת

ט’ בשבט התשס”ג (12 בינואר 2003)
	אפרים איתם שר התשתיות הלאומיות

תקנות החשמל-

מיתקני חשמל לתמרורי הוריה (רמזורים) במתח שאינו עולה על מתח נמוך, התשס”א-2001

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל, התשי”ד-1954 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א’: פרשנות

הגדרות

בתקנות אלה –

“אבזר” – פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (transmission) או לחלוקה (distribution) של אנרגיה חשמלית;

“אספקה” – אספקת חשמל למיתקן לרבות האמצעים הפיזיים לכך;

“ארון פיקוד” – לוח המותקן בארון המשמש להגנה מכנית;

“דרגת הגנה IP XXX” – דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת”י 981;

“הדק” – אמצעי מכני לחיבור מוליך או מוליכים;

“החלק האלקטרוני” – רכיבים אלקטרוניים המבקרים את פעילות המערכת;

“זינה צפה” (IT) – אמצעי הגנה בפני חשמול המאופיין על ידי העדר הארקת השיטה;

“חברת חשמל” – חברה לאספקת חשמל בעלת רישיון ספק שירות חיוני כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ”ו-1996;

“חי” – מצב של מוליך – לרבות מוליך אפס (N) – או אבזר המחובר למקור זינה באופן גלווני או השראתי, או כשהוא טעון חשמל;

“חשמלאי” – בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;

“כבל” – מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף, או מספר מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף;

“לוח” – מסד והציוד החשמלי המורכב עליו, המשמשים להבטחה של מיתקן חשמלי, לפיקוד ולבקרה, למעט בתי תקע ומפסקים הכלולים במעגל סופי;

“לולאת התקלה” – מסלול זרם התקלה ממקור הזינה וחזרה אליו, העובר בין כל אחד מאלה, או דרך מקצתם, כשהם מחוברים בטור או במקביל –

1)	מוליכי הזינה;
2)	מוליכי הארקה (PE);
3)	מוליכי PEN;
4)	אלקטרודת הארקה;
5)	המסה הכללית של האדמה;
6)	הארקת השיטה של מקור הזינה;

“מבטח” – נתיך או מפסק אוטומטי המשמש להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או בקו;

“מוליך” – גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי;

“מוליך הארקה (PE) (Protective Earth)” – מוליך המחבר, במישרין או בעקיפין, אלקטרודת הארקה אל אחד מאלה:

(1) גופי מתכת, החייבים בהארקת הגנה;

(2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;

“מחבר” – אבזר אשר נועד לחבר בין שני קטעי מוליך באופן חשמלי ומכני;

“מיתקן תהר”ם” – מיתקן חשמלי קבוע או מיטלטל, הכולל עמודי רמזורים, פנסים, תמרורים מוארים, תמרורים מתחלפים, גלאי תנועה, לחיצים להולכי רגל, מצלמות רמזור, מצלמות וידאו ומקורות זינה ייחודיים למטרות פיקוד ובקרה של תעבורת כלי רכב והולכי רגל;

“מכשיר” – ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;

“מעגל” – מוליכים אחדים המותקנים יחד ומוגנים על ידי מבטח משותף;

“מעגל סופי” – מעגל שתחילתו במבטח הקרוב ביותר למכשיר או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית תקע;

“מפסק” – אבזר המיועד להפסקה ולחיבור של זרם חשמלי במיתקן חשמלי;

“מפסק אוטומטי” – מפסק בעל כושר הפסקה של זרם יתר מוגדר, הכולל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל במקרה של זרם יתר; יכול שמפסק אוטומטי יתופעל ידנית;

“מפסק אוטומטי זעיר” – מפסק אוטומטי שאינו ניתן לכוונון;

“מפסק ראשי” – מפסק המיועד למיתוג מיתקן חשמלי בשלמותו;

“מתח” – בזרם חילופין – שיעורי האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות שבו אינה עולה על 10 אחוזים;

“מתח דורבן” – מתח רגעי העולה בהרבה על המתח הנומינלי, הנובע מתופעת מעבר כגון ברק או פעולת מיתוג;

“מתח נמוך” – מתח העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה;

“מתח נמוך מאוד” – מתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה;

“נתיך” – מבטח הפועל על ידי התכת אלמנט ניתך;

“סוג II” – סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר;

“סרגל הדקים” – שורה של הדקים המותקנים בסמיכות אחד לשני;

“ציוד” – כלל הפריטים המהווים מיתקן חשמלי או חלק ממנו;

“תהר”ם” – תמרורי הוריה (רמזורים);

“תהר”ם מיטלטל” – תהר”ם שאינו מותקן באופן קבוע;

“תהר”ם קבוע” – תהר”ם המקובע בחיבור מכני למבנה או לקרקע;

“תקן” – כל אחד מאלה:

1)	תקן ישראלי – ת”י – תקן ישראלי שפורסם לפי חוק התקנים, התשי”ג-1953;
2)	תקן IEC שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה (International Electrotechnical Commission);
3)	תקן DIN שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut Fuer Normung);
4)	תקן BS שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institution);
5)	תקן אחר שאישר המנהל;

התקנים שבפסקאות (1) עד (5) הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח’ חיים לבנון 42, תל אביב ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע”מ, אתר תחנת הכוח, חיפה.

פרק ב’: כללי

אחריות

(א)

לא יתכנן אדם מיתקן תהר”ם, לא יתקינו ולא יבצע בו כל עבודה, אלא אם כן הוא בעל הכשרה מתאימה ומורשה לכך לפי תקנות אלה, והתכנון ההתקנה או העבודה מתבצעים בהתאם להוראות תקנות אלה.

(ב)

לא ירשה הבעלים, המחזיק או האחראי על הפעלתו של מיתקן תהר”ם, לאדם אחר מטעמו לתכנן מיתקן תהר”ם, להפעילו או לבצע בו כל עבודה, אלא אם כן הוא בעל הכשרה מתאימה ומורשה לכך לפי תקנות אלה, והתכנון, ההתקנה או העבודה מתבצעים בהתאם להוראות תקנות אלה.

(ג)

לא יפעיל אדם מיתקן תהר”ם אלא אם כן הוא מותקן ומתוחזק לפי הוראות תקנות אלה.

התקנת מערכת תהר”ם

(א)

מערכת חיבורי החשמל של מיתקן תהר”ם תתוכנן בידי חשמלאי בלבד.

(ב)

התקנה, שינוי ותחזוקה של מערכת כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בידי חשמלאי או בפיקוחו.

(ג)

ציוד התקנה חשמלי המשמש מערכת תהר”ם יתאים לתקן.

מאפייני האספקה

(א)

אספקה למערכת תהר”ם קבועה תהיה במתח של 230/400 וולט, ובתדר של 50 הרץ, ותיעשה באמצעות חיבור קבוע ומפסק ראשי דו קטבי באספקה חד-מופעית או באמצעות חיבור קבוע ומפסק ראשי ארבע קטבי באספקה תלת מופעית.

(ב)

תהר”ם מיטלטל במתח נמוך מאוד בלבד.

עמידות תהר”ם בתופעות מעבר

(א)

תהר”ם יעמוד במתח דורבן (Voltage spike) של 650 וולט (ערך מוחלט) לפחות; בכניסת האספקה לתהר”ם יותקנו התקנים למניעת חדירת מתח דורבן בעל ערך גבוה יותר.

(ב)

תהר”ם יפעל באופן סדיר גם בתנאי האספקה האלה:

1)	תנודות המתח בגבולות 10%+ עד 15%-;
2)	תנודות התדר בגבולות 2%;
3)	תכולת הגלים העליונים במתח עד 5%;
4)	ירידת מתח קצרה שמשכה פחות מ-2 אלפיות השניה ועצמתה אינה עולה על 65 וולט (ערך מוחלט).

לוח ראשי ומפסק ראשי

(א)

מיתקן תהר”ם יצויד בלוח ראשי לפי הוראות תקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1,000 וולט), התשנ”א-1991.

(ב)

גישה למפסק ראשי של תהר”ם תתאפשר רק לאחר פתיחת דלת במפתח.

(ג)

מיתקן תהר”ם יכול שיכיל עד שני בתי תקע ומנורה אחת שלא ימותגו על ידי המפסק הראשי אלא באמצעות מפסק אוטומטי זעיר מיוחד בעבורם, ובלבד שציוד כאמור ישולט בנוסח: “אבזר זה ממשיך לקבל זינה גם לאחר הפסקת המפסק הראשי”.

מבטח בתהר”ם

לא ייעשה שימוש בתהר”ם במבטח מסוג נתיך, למעט מבטח של חברת חשמל.

אספקה חלופית לתהר”ם

(א)

מיתקן תהר”ם קבוע יצויד באמצעי אספקה חלופית כגון גנרטור או בהתקן המאפשר חיבור למקור אספקה חלופית; מזמין התהר”ם יורה על אמצעי האספקה החלופית.

(ב)

מותקן בעבור תהר”ם גנרטור קבוע לאספקה חלופית, יותקן במיתקן תהר”ם מפסק מחלף בהתאם לתקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך), התשמ”ז-1987.

(ג)

מופעל מקור אספקה חלופית באופן אוטומטי בזמן כשל באספקה הרגילה, יצויד התהר”ם באפשרות להפסיק כל מתח במיתקן תהר”ם, למעט המעגל האמור בתקנה 6(ג).

(ד)

בכל תהר”ם קבוע שאינו מצויד במקור אספקה חלופית קבוע לפי תקנת משנה (ב), יותקן ציוד המאפשר להזינו גם מגנרטור נייח באמצעות תקע קבוע ומפסק מחלף ידני.

פרק ג’: התקנות

התקנת כבל ומוליך

(א)

כבל תת קרקעי המחבר בין ארון פיקוד לבין חלקי מיתקן תהר”ם, כגון עמוד, יותקן בצינור בלבד; כבל כאמור יהיה שלם ובלי חיבורים בין הדקי הציוד משני צדיו.

(ב)

מוליך בין סרגלי הדקים או בין סרגל הדקים לבין ציוד יהיה רצוף לכל אורכו ובלי חיבורי ביניים.

10.

חיבור מוליך

(א)

חיבור חשמלי במיתקן תהר”ם ייעשה בהדק תקני או בחיבור מעיכה; אין להשתמש בהלחמות בדיל.

(ב)

במעגל בו יש חשיבות לסדר החיבורים, יהיה המחבר מסוג שאינו מאפשר חיבור בסדר לא נכון.

(ג)

מחבר חיצוני המשמש תהר”ם מיטלטל יוגן בדרגת הגנה IP 44X לפחות.

(ד)

סרגל הדקים במיתקן תהר”ם יהיה מסוג II ומתאים למתח נומינלי של 600 עד 800 וולט בהתאם לפרקים 1 ו-2 לתקן הבין-לאומי IEC 7-947.

11.

הגנה בפני חשמול

(א)

מיתקן תהר”ם יוגן בפני חשמול באחד מאמצעי ההגנה המפורטים להלן כמשמעותם בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1,000 וולט), התשנ”א-1991;

1)	איפוס (TN-C-S, TN-S);
2)	הארקת הגנה (TT);
3)	זינה צפה (IT);
4)	מתח נמוך מאוד לתהר”ם מיטלטל..

(ב)

עמוד מתכת במיתקן תהר”ם קבוע, המוגן כאמור בתקנת משנה (א)(1) או (2) יוארק באמצעות מוליך הארקה (PE) מנחושת בחתך של 10 ממ”ר לפחות, אשר יתחבר, ישירות או בעקיפין, לפס ההארקה שבלוח הראשי של התהר”ם, נוסף על מוליך ההארקה (PE) הכלול בכבל הזינה.

(ג)

מכסים ודלתות המאפשרים נגישות לחלקים חיים יצוידו בסגרים ובמנעולים המחייבים שימוש במפתח או בכלי מיוחד אחר לשם פתיחתם, ורק באמצעותם תתאפשר נגישות כאמור.

(ד)

דלת המאפשרת גישה לאמצעי הפעלה ידני, כגון מפסק או לחיץ, תצויד ותחייב שימוש במפתח שונה מזה המיועד לפתיחת דלתות אחרות של התהר”ם; פתיחת דלת כאמור לא תאפשר גישה לחלקים אחרים של התהר”ם.

(ה)

במיתקן תהר”ם תותקן הגנה בפני מגע מקרי בחלק חי באחת השיטות האלה:

1)	התקנת מחיצות פנימיות שיבטיחו דרגת הגנה IP 2XX לפחות;
2)	עטיפת חלקים חיים במלואם באמצעות חומר בידוד ושאינו ניתן להסרה.

12.

מעטפת חיצונית כללית או עצמית

מעטפת חיצונית כללית או מעטפת עצמית של פריט תהיה עמידה לנזקים והשפעות מכניות, חשמליות, תרמיות, ביולוגיות ואקלימיות הצפויות במקום התקנתה; דרגת הגנתה תהיה IP 44X לפחות.

13.

שילוט עמוד הניזון משני מקורות זינה

משמש עמוד תהר”ם מיתקן חשמלי נוסף המוזן ממעגל אחר, כגון תאורת רחוב, יותקן בעמוד שלט: “זהירות – עמוד זה ניזון משני מקורות זינה”; השלט יהיה בר-קיימא.

14.

תרשים מיתקן תהר”ם

לכל מיתקן תהר”ם יהיה תרשים חשמלי מעודכן שיימצא בארון הפיקוד של התהר”ם.

15.

בדיקות

(א)

מיתקן החשמל של תהר”ם ייבדק לפני הפעלתו הראשונה, לאחר שינוי יסודי במיתקן ובכל בדיקה של המיתקן; לענין זה, “שינוי יסודי” – שינוי גודל מבטח המיתקן, שינוי בשיטת ההגנה של המיתקן או החלפת חלק משמעותי של המיתקן.

(ב)

תוצאות הבדיקה של מיתקן תהר”ם, כאמור בתקנת משנה (א), יירשמו ויישמרו בידי הבודק, או בעל המיתקן או מחזיקו או מפעילו, לפי הענין.

(ג)

עכבת (אימפדנס) לולאת התקלה בארון הפיקוד תיבדק אחת לשנתיים לפחות.

16.

תחולה

תקנות אלה יחולו על מיתקני תהר”ם קבועים ומיטלטלים.

17.

סייג לתחולה

תקנות אלה לא יחולו על החלק האלקטרוני בתהר”ם הקשור בניהול תנועת כלי רכב והולכי רגל.

18.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן אך מותר לפעול לפי תקנות אלה בלבד מיום פרסומן.

כ”ג בטבת התשס”א (18 בינואר 2001)

אברהם (בייגה) שוחט

שר התשתיות הלאומיות

תקנות החשמל-

מיתקני חשמל באתרים רפואיים במתח עד 1000 וולט, תשע”ב-2012

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל, התשי”ד-1954 (להלן – החוק) ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק-יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א’: פרשנות

____

הגדרות

בתקנות אלה –

“אבזר” – פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (transmission) או לחלוקה (distribution) של אנרגיה חשמלית;

“אזור לטיפול בשעת חירום” – אתר שהוגדר מראש כמיועד לשמש אתר לקליטה או לטיפול בנפגעים בשעת חירום או בפיגוע המוני;

“איפוס (TN-S)” – איפוס שבו מוליך האפס ומוליך ההארקה (PE) נפרדים ממקור הזינה עד המכשירים;

“איפוס (TN-C-S)” – כהגדרתו בתקנות הארקות;

“אספקה חלופית” – אספקת חשמל חלופית, מלאה או חלקית, בשעת הפסקה של אספקת החשמל הרגילה;

“אתר לא רפואי” – חדר במבנה של אתר רפואי שאינו משמש, בדרך כלל, לבדיקות ולטיפולים רפואיים;

“אתר רפואי” – חדר או מערך חדרים המיועד לבדיקה, אבחון, אשפוז וטיפול רפואי, לרבות טיפול רפואי-קוסמטי;

“בידוד” – חומר שמוליכותו החשמלית זניחה;

“בידוד בסיסי” – בידוד של מוליך או של ציוד חשמלי, המיועד לספק הגנה בסיסית;

“בידוד כפול” – בידוד הכולל את הבידוד הבסיסי ואת הבידוד הנוסף גם יחד;

“בידוד מוגבר” – בידוד יחיד של מוליך או של ציוד חשמלי המספק דרגת הגנה שוות ערך לבידוד כפול, יכול שהבידוד המוגבר עשוי מכמה שכבות שאינן ניתנו לבדיקה בנפרד;

“ביו-פוטנציאלים” – הפרשי פוטנציאלים המופיעים בגוף אדם חי;

“גיבוי” – מקור זינה חלופי המגבה את אספקת החשמל;

“גנרטור ייעודי” – גנרטור המיועד לאספקה חלופית לאתר רפואי מוגדר ומסוים;

“הארקה (PE)” – חיבור במתכוון למסה הכללית של האדמה;

“הארקת הגנה (TT)” – אמצעי הגנה של גופי מתכת בפני חשמול המאופיין על ידי חיבור מוליכי הארקה של מיתקן החשמל אל אלקטרודת הארקה הנפרדת מאלקטרודת הארקת השיטה;

“הארקת שיטה” ו“זרם תקלה” – כהגדרתם בתקנות הארקות;

“השוואת פוטנציאלים מקומית (PA)” – חיבור גלווני בין מכשירים, חלקי מכשירים או חלקי מבנה מתכתיים אל פס השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PAPA) (להלן – פס ), במטרה למנוע או להקטין הופעת מתחים ביניהם; חיבור כאמור בא נוסף על השוואת הפוטנציאלים הנדרשת בתקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ”א-1981;

“התקן מיתוג” – אמצעי המשמש לחיבור או להפסקה של זינה חשמלית;

“זינה” – הבאת אספקת חשמל למיתקן החשמל לרבות האמצעים הפיזיים לכך;

“זינה צפה (IT)” – אמצעי הגנה בפני חשמול המאופיין על ידי העדר הארקת השיטה;

“חי” – מצב של מוליך או אבזר המחובר למקור של מתח חשמלי גלווני או השראתי או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס;

“חשמלאי” – בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;

“חשמלאי בודק” – חשמלאי בודק לפי סיווגו, כמוגדר בתקנות החשמל (רשיונות), התשמ”ה-1985;

“טעינת ציפה” – טעינה איטית שתפקידה להשלים את ההפסדים של המצבר במצב המתנה;

“כשל באספקה” – כשל באספקת חשמל כשהמתח במופע אחד או יותר סוטה ב-10% או יותר מהערך הנקוב שלו למשך שלוש שניות לפחות;

“לוח” – מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן החשמל, לפיקוד ולבקרה, למעט בתי תקע ומפסקים שבמהלך של מעגל סופי;

“לוח משנה” – לוח הניזון מלוח אחר;

“לוח ראשי” – לוח הניזון במישרין ממקור האספקה ומיועד להזין את מיתקן החשמל בשלמותו;

“לולאת תקלה” – מסלול זרם תקלה ממקור הזינה וחזרה אליו דרך מוליכי זינה, מוליכי הארקה (PE), מוליכי PEN, אלקטרודת הארקה, המסה הכללית של האדמה, הארקת השיטה של מקור הזינה, כולם או מקצתם, כשהם מחוברים בטור או במקביל;

“מבנה” – מבנה הכולל בתוכו אתר רפואי אחד לפחות;

“מבטח” – אבזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או בקו; מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי;

“מוליך” – גוף המיועד להעברת זרם חשמלי;

“מוליך אפס (N)” – מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה ונוטל חלק בתמסורת או בחלוקה של אנרגיה חשמלית;

“מוליך הארקה (PE)”– מוליך המחבר אלקטרודת הארקה במישרין או בעקיפין אל אחד מאלה:

(1) גופי מתכת החייבים בהארקת הגנה;

(2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;

“מוליך PA” – מוליך המשמש במערכת השוואת הפוטנציאלים המקומית הנוספת (PA);

“מחבר” – אבזר הנועד לחיבור חשמלי ומכני בין שני קטעי מוליך;

“מחבר PA” – התקן המיועד לחבר או לנתק, בלא עזרת כלים, בין שני מוליכים המשמשים להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA); המחבר יהיה החלק המיטלטל המחובר לפתיל, ובית מחבר יותקן דרך קבע;

“מיתקן” – מיתקן חשמלי כהגדרתו בחוק;

“מיתקן לתקשורת” – מיתקן למערכות תקשורת למיניהן, כגון טלפון, מחשבים, קריאת חולה-אחות;

“מכשיר” – ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;

“מכשיר חיוני” – מכשיר רפואי חשמלי שהפסקה בלתי מבוקרת של פעולתו מעל פרק זמן מסוים עלולה לגרום נזק למטופל;

“מכשיר רפואי חשמלי” – מכשיר חשמלי המשמש לבדיקה, לניטור או לטיפול רפואי;

“מעגל” – מכלול של ציוד חשמלי המוזן מאותו מקור ומוגן בפני זרם יתר על ידי אותו מבטח;

“מעגל סופי” – מעגל שתחילתו במבטח שבלוח הקרוב ביותר במעלה הזינה וסיומו במכשיר המחובר באופן קבוע או בבית תקע;

“מערך חדרים” – כמה חדרים סמוכים המשמשים למטרה רפואית משותפת או שימוש במכשור רפואי משותף כגון חדר ניתוח והחדרים הצמודים לו והמשותפים עמו בתפקודם כגון הכנה לניתוח או התעוררות;

“מפסק מגן” – מפסק המיועד להפסיק אוטומטית את המיתקן המוגן באמצעותו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה; לעניין הגדרה זו, “זרם דלף” (Residual current) – סכום וקטורי של הזרמים במוליכים חיים (מוליכי מופע ומוליך האפס) של מעגל, בנקודה כלשהי בו;

“מספק מחלף” – מפסק המחליף בין קווי זינה;

“משגוח בידוד” – מכשיר המיועד לבקר את תקינות הבידוד בין מוליכי המיתקן לבין המסה הכללית של האדמה או בין מוליכי המיתקן לבין גופי המתכת של ציוד המיתקן;

“מתאם” – אבזר המאפשר חיבור תקע בעל צורה אחת לבית תקע בעל צורה אחרת בלא שימוש בכלים;

“מתח” – בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות בו אינה עולה על 10%;

“מתח מגע” – מתח המופיע בין גוף מחושמל בעת תקלה לבין מקום העמידה של אדם הנוגע בגוף האמור;

“מתח נמוך” – מתח העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או על 1,500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה;

“מתח נמוך מאוד” – מתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה;

“נעל כבל” – התקן מתכתי שנועד לחבר בין מוליך לבורג או להדק;

“סביבת מטופל” – מרחב באתר רפואי הסובב את המקום שנקבע כמקום הימצאו של מטופל, הכל לפי המידות שבאיור מס’ 1 שבתוספת הראשונה;

“סוג I” – סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, אשר חלקיו החיים מבודדים בבידוד בסיסי בלבד;

“סוג II” – סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בידוד כפול או בידוד מוגבר;

“פס PA” – פס המשמש לחיבור מוליכי השוואת הפוטנציאלים המקומית הנוספת (PA);

“פס PE” – פס המשמש לחיבור מוליכי הארקה (PE);

“פס PE/PA” – פס משותף לחיבור מוליכי הארקה (PE) ומוליכי השוואת הפוטנציאלים המקומית הנוספת (PA);

“פס צבירה” – מוליך נחושת, מלבני או עגול, חשוף או מבודד, המשמש להעברת אנרגיה חשמלית ולחיבור מוליכים;

“פתיל מאריך” – פתיל המצויד בקצה אחד בתקע ובקצה האחר בבית תקע מיטלטל אחד לפחות;

“ציוד” – פריטים המהווים חלק ממיתקן;

“ציוד מסוג AP” – ציוד שאינו מהווה מקור להצתת גזים ונוזלים דליקים בתערובת עם אוויר והעומד בדרישות ת”י 60601 חלק 1 – ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים (להלן – ת”י 60601 חלק 1);

“ציוד מסוג APG” – ציוד שאינו מהווה מקור להצתת גזים ונוזלים דליקים בתערובת עם חמצן או דו חנקן חמצני (“גז הצחוק”) (N₂O) והעומד בדרישות תקן ישראלי ת”י 60601, חלק 1;

“קופסת בתי תקע” – קופסה המיועדת להתקנת בתי תקע ובתי מחבר להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) בלבד;

“קצר” – חיבור בעל עכבה נמוכה יחסית, הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות שקיים ביניהן, במצב תקין, הפרש פוטנציאלים;

“רצפה מוליכה חשמל סטטי” – רצפה בעלת מוליכות חשמלית בערכים מוגדרים, שמטרתה למנוע הצטברות מטעני חשמל סטטי;

“שדה בלוח” – אזור בלוח המשמש למטרה מוגדרת או לאתר מוגדר – רפואי או לא רפואי;

“שולב (Interlock)” – מערכת בקרה, כגון נעילה, המונע ביצוע פעולה מסוימת לפני גמר ביצוע פעולה אחרת;

“שנאי מבדל” – שנאי שאין בו חיבור גלווני בין סליל ראשוני לסליל משני;

“תאורת התמצאות” – כהגדרתה בתקנות החשמל (מיתקן חשמלי ציבורי בבניין רב קומות), התשס”ג-2003;

“תיבת ביניים” – תיבה המיועדת לחיבור מוליכים לפס PE ולפס PA;

“תעלת אספקה” – מוביל מתכתי מתועש מסוג I בצורת תעלה, הכולל מוליכים וציוד של מעגלים סופיים והמיועד להתקנה קבועה באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 כמפורט בתקנה 2;

“תקן” – תקן ישראלי (ת”י) או תקן רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי”ג-1953 (להלן – חוק התקנים), או תקן DIN, IEC או EN ככל שנזכרו בתקנות אלה, שכולם פתוחים לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי;

“תקן IEC” – תקן שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לחשמל (International Electrotechnical Commission);

“תקן EN” – תקן שפרסמה הוועדה האירופית לתקינה בענף החשמל (European Committee for Electrotechnical Standadisation – CENELEC);

“תקן DIN” – תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institute für Normung);

“תקנות הארקות” – תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט), התשנ”א-1991.

פרק ב’: הוראות כלליות

קבוצות

(א)

אתר רפואי יסווג לקבוצות לפי השימוש שנעשה בו, כמפורט להלן:

קבוצה 0 – אתר שהתקיים בו אחד מאלה:

(א)	אין בו שימוש במכשיר רפואי חשמלי;
(ב)	מטופל אינו יכול לבוא במגע עם מכשיר רפואי חשמלי;
(ג)	למכשיר הרפואי החשמלי שהמטופל בא במגע אתו יש מקור זינה עצמי, כגון סוללה או מצבר;

קבוצה 1 – אתר שמופעלים בו מכשירים רפואיים חשמליים הניזונים מרשת אספקה ושמטופל יכול לבוא במגע איתם בעת בדיקה או טיפול, והפסקת הפעולה של מכשיר כאמור מכל סיבה שהיא או חזרה בלתי מבוקרת של הזינה אינן עלולות לסכן את המטופל;

קבוצה 2 – אתר שמופעל בו מכשיר רפואי חשמלי החיוני למטופל בעת ניתוח, החייאה, הנשמה וכדומה, החייב להמשיך בפעולה גם במקרה של קצר לגוף המכשיר או לחדש את פעולתו לאחר כשל בזינה הרגילה בתוך זמן מוגדר;

(ב)

סיווג השימוש בכל אתר רפואי ייקבע באחריות המשתמש באתר.

(ג)

דוגמאות של תכונות הנדרשות ממיתקני החשמל לפי קבוצות השימוש, מפורטות בטבלה שבתוספת השנייה.

סייג לשימוש בפתילים מאריכים

לא ייעשה שימוש בפתיל מאריך או במתאם באתר רפואי מקבוצה 2.

תכנון והתקנה של מיתקן

(א)

לא יתכנן אדם מיתקן באתר רפואי, לרבות שינוי או תוספת בו, לא יתקינו, לא יתקנו, לא יבדוק אותו ולא יפקח על התקנתו אלא אם כן הוא חשמלאי.

(ב)

תכנון מיתקן באתר רפואי מקבוצה 2, לרבות תכנון שינוי או תוספת בו, ייעשה בידי בעל רישיון כלהלן:

1)	בעל רישיון חשמלאי מהנדס;
2)	בעל רישיון חשמלאי הנדסאי שתכנן לפחות 6 מיתקנים באתרים רפואיים מקבוצה 2 בהשגחתו ובאחריותו של בעל רישיון חשמלאי מהנדס או חשמלאי הנדסאי שכבר תכנן 6 מיתקנים כאמור

(ג)

מיתקן יתוכנן וייבנה כך שתחזוקה של חלק ממנו לא תגרום להפרעה בתפעול החלקים האחרים של מיתקן.

(ד)

ציוד המותקן באתר רפואי יתאים לתקן החל עליו ולתנאי מקום התקנתו.

(ה)

מוליך המותקן באתר רפואי מקבוצה 1 או 2 יהיה מנחושת בלבד.

פרק ג’: זינה

שיטות זינה

זינת חשמל באתר רפואי תיעשה באחת או יותר מהשיטות לפי תקנות הארקות כמפורט להלן:

1)	איפוס (TN-C-S);
2)	איפוס (TN-S);
3)	זינה צפה (IT);
4)	הארקת הגנה (TT).

קווי זינה

(א)

בקו זינה לאתר רפואי מקבוצה 2 שהוגדר על ידי המתכנן כעדיף לפי תקנת משנה (ב)(2)(ג) או מערכות של שני קווי זינה כשלא הוגדר אחד הקווים כעדיף, לרבות אופן התקנתה ואבזריה, תהיה בהתאם לנדרש בתקן DIN 4102\12, כך שיובטח המשך הזינה במקרה של שריפה, לפרק זמן של תשעים דקות לפחות.

(ב)

בקווי זינה באתרים רפואיים מקבוצה 2 יתקיימו דרישות אלה כולן:

הלוח המשמש את האתר יוזן באמצעות שני קווי זינה נפרדים לפחות, כמתואר באיורים מס’ 2 עד 6 שבתוספת הראשונה; כל קו זינה יתוכנן לשאת את מלוא העומס, יוגן מצד הזינה, יחובר למתח בקביעות ויכלול מוליכי מופע, אפס והארקה; קווי הזינה יותקנו בתוואים שונים או שיוגנו כך שפגיעה, תקלה או שריפה באחד מהם לא תגרום נזק לאחר;

בכניסה ללוח המשמש את האתר יותקן מפסק מחלף אוטומטי שבמקרה של חוסר מתח או נפילת מתח העולה על 30% בקו אחד, יחליף את הזינה לקו האחר ובלבד שהמתח בו תקין; כל החלפה תבוצע בהשהיות מתאימות כדי למנוע החלפות מיותרות כמפורט להלן:

א)	נפילת מתח או חוסר מתח לפרק זמן קצר מהנחוץ להחלפה מן האספקה הרגילה לקו האחר, או קצר מ-0.6 שניות, לא תגרום להחלפה;
ב)	כל החלפה בין קווי זינה תבוצע בהשהיה של 0.2 עד 1.0 שנייה בין פקודת הניתוק של קו אחד לבין פקודת החיבור של הקו האחר;
ג)	הוגדר אחד מהקווים על ידי המתכנן כעדיף, בהיותו מגובה ביותר אמצעי גיבוי, תוחזר זינת הלוח, אוטומטית, לקו העדיף עם חזרת המתח התקין בו, לאחר השהיה של 120 עד 240 שניות;
ד)	חזר המתח תוך כדי ההחלפה – לאחר פקודת הניתוק של הקו האחד – תושלם ההחלפה לקו האחר;

חוסר מתח או נפילת מתח כאמור בפסקה (2) בכל אחד מקווי הזינה ובמוצא המשותף של מערכת ההחלפה, יגרמו להתרעה קולית וחזותית במקום מאויש דרך קבע;

הפיקוד של מערכות ההחלפה האוטומטיות בין קווי הזינה האמורים בפסקה (1) יתוכנן כך שתקלה אחת במערכת הפיקוד לא תגרום להפסקת שני קווי הזינה; לשם כך ניתן להשתמש באמצעי מיתוג כגון מגענים (contactors) עם נעילה מגנטית או מכנית או במפסקים ממונעים; אמצעי המיתוג האמורים לא יהיו מסוג “מצב מוצק” (Solid State) דהיינו – מגען אלקטרוני בלא חלקים מכניים נעים;

מערכת החלפה אוטומטית המורכבת מיותר מאבזר אחד, כגון שני מגענים נפרדים, תצויד בשני שולבים לפחות שימנעו, כל אחד מהם בנפרד, את החיבור במקביל של שני קווי הזינה; השולבים יכול שיהיו חשמליים, מכניים או צירוף של שניהם; אין להשתמש בשני שולבים המופעלים באמצעות התקן אלקטרוני יחיד;

על אף האמור בפסקה (2), מותר להתקין מפסק מחלף ידני עם מצב ביניים “מופסק”, במקום מפסק מחלף אוטומטי, אם התקיימו כל התנאים האלה:

א)	הלוח מוזן מלוח ראשי המיועד לזינת לוחות של קבוצה 2 שקיימות בו מערכות החלפה אוטומטיות כנדרש בפסקה (2);
ב)	הקווים המזינים את הלוח יהיו זהים באמצעי הגיבוי שלהם ולא יהיה קו המוגדר עדיף;
ג)	כל קו זינה יזין מערכת נפרדת של פסי צבירה עם שנאי מבדל אחד לפחות, לכל פס כאמור.

לוח המשמש אתר רפואי

(א)

מבנה לוח המשמש לזינת אתר רפואי, לרבות תעלות מוליכים, יאפשר גישה נוחה לתחזוקה ולטיפול בכל רכיביו, גם לאחר התקנתו.

(ב)

בלוח המזין כמה אתרים רפואיים מקבוצות 0 ו-1 יובטח כי –

1)	תקלה באתר רפואי אחד או בשדה שלו שלוח לא תגרום להפסקת הזינה באתר רפואי אחר;
2)	תקלה באתר לא רפואי הניזון מאותו לוח או בשדה שלו בלוח לא תגרום להפסקת הזינה באתר רפואי הניזון מאותו לוח.

(ג)

לוח לזינת אתר רפואי מקבוצה 2 ימוקם בקרבת האתר כך שתתאפשר, ככל שניתן, גישה נוחה אליו לשם תפעולו על ידי גורמי תחזוקה והצוות הרפואי; הלוח יהיה מובטח, ככל האפשר, מפני טיפול של אנשים שאינם מוסמכים לכך.

(ד)

כל אתר רפואי מקבוצה 2 יוזן מלוח המיועד לו בלבד או משדה נפרד בלוח המשותף לכמה אתרים מקבוצה 2; בין השדות יותקנו מחיצות, כיסויי הפרדה וכדומה.

(ה)

לוח לזינת אתר מקבוצה 2 יוזן במישרין מן הלוח הראשי של המבנה.

(ו)

יכול שלוח לזינת אתר מקבוצה 2 יוזן מלוח משנה המיועד רק לזינות אתרים רפואיים, ובלבד שתקלה באתר רפואי מקבוצות 0 ו-1 או באתר לא-רפואי לא תגרום להפסקת הזינה לאתר רפואי מקבוצה 2.

(ז)

בלוח תותקן הפרדה מכנית מבודדת בין מוליכים או ציוד המשמשים מערכת אספקה בעלת הארקת שיטה, כגון (TN-S; TN-C-S או TT), ובין מוליכים או ציוד המשמשים מערכת אספקה בזינה צפה.

(ח)

לוחות ושדות לאתרים רפואיים יסומנו באופן בולט לעין ובר-קיימא לפי ייעודם ושייכותם.

(ט)

כל קצה של מוליך בלוח, לרבות מוליך הארקה ומוליך PA, יסומן לפי שיוכו.

תאורה

(א)

התאורה הכללית באתרים מקבוצות 1 ו-2, וכן בחדרי סטריליזציה, במסדרונותו במעברים פנימיים וחיצוניים ובאזורים לטיפול בשעת חירום, תוזן משני מעגלים לפחות, כך שהפסקת אחד מהם לא תגרום לחושך מוחלט במרחב כלשהו.

(ב)

תאורת הכוונה (תאורת חירום) תותקן לפי הוראות כל דין.

ניתוק מבוקר למקרי חירום

(א)

לא יותקן התקן מיתוג שיאפשר ניתוק מרכזי של זינת אתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2; ואולם מותר להתקין לאתרים כאמור, אמצעי להפסקה ידנית של הזינה לאתר במקרה של שריפה; בקרבת אמצעי הניתוק האמור יותקן שלט בר-קיימא שבו אזהרה: “זהירות – סכנה לחיי אדם – הפסקת הזינה מותרת רק לאחר קבלת אישור מגורם רפואי מוסמך”.

(ב)

מתכנן אתר רפואי מקבוצות 1 או 2 ימציא תכנית הפסקות חשמל הכוללת המלצות פעולה בזמן שריפה.

פרק ד’: אמצעי הגנה בפני חשמול

10.

הגנה בפני מגע מקרי

(א)

כל חלק חי של מערכות מתח נמוך ומתח נמוך מאוד יהיה מבודד או מוגן מפני מגע מקרי לפי הוראות בתקנות הארקות.

(ב)

מתח המגע המרבי באתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2 לא יעלה על מתח נמוך מאוד.

11.

אמצעי הגנה מותרים

(א)

במעגל סופי שבאתר רפואי מותרים אמצעי הגנה אלה:

1)	ציוד מסוג II;
2)	זינה במתח נמוך מאוד;
3)	זינה מרשת המוגנת על ידי איפוס (TN-S או TN-C-S) בצירוף מפסק מגן כמפורט בתקנה 17;
4)	זינה צפה כמפורט בתקנות 13 עד 15.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר בהגנה של מבנים שלא קיימת בהם הארקת יסוד להשתמש בשיטת הארקת הגנה בצירוף מפסק מגן כנדרש בתקנה 17; במקרה זה תיבדק נאותות לולאת התקלה אחת לשישה חודשים לפחות.

(ג)

באתרים מקבוצה 2 תותקן זינה צפה בלבד לאלה:

1)	בתי תקע המיועדים למכשירים חיוניים;
2)	מנורת שולחן ניתוח;
3)	הפעלת שולחן הניתוח עצמו.

12.

מנורת שולחן ניתוח

(א)

מנורת שולחן ניתוח הניזונה במתח 24 וולט או פחות ניתן להתקין בלא משגוח בידוד ובלבד שיבוצעו בה כל שישה חודשים בדיקות תקופתיות כנדרש בתקנה 37(5).

(ב)

מקור הזינה של מנורת שולחן ניתוח מותר שיהיה משנאי, ספק כוח, או מממיר מתח.

(ג)

מוזן מקור הזינה מזינה צפה, מותר שיותקן בחדר שבו מותקנת מנורת שולחן הניתוח.

(ד)

מוזן מקור הזינה מזינה לא צפה, מותר שיותקן בחדר שבו מותקנת מנורת שולחן הניתוח, ובלבד שיותקן בנפרד מהמנורה, במארז מתכתי המחובר לפס השוואת פוטנציאלים עם גישור לכיסוי המארז.

(ה)

מקור הזינה לא יותקן בסביבת המטופל ולא במרחק שיקטן מ-1.5 מטר ממיקום שישמש להימצאות מכשור רפואי.

(ו)

הספק מקור הזינה לא יעלה על 1 קו”א.

(ז)

אין להתקין את מקור הזינה בבית המנורה שבה מותקנת נורה.

(ח)

הכבל בין הממיר או ספק הכוח עד לנורת מנורת הניתוח יהיה מסוכך כמפורט בפסקה א(4) שבתוספת הרביעית.

13.

זינה צפה

(א)

לכל חדר באתר מקבוצה 2 יותקנו שתי זינות צפות לפחות בעבור בתי תקע; כל זינה תהיה חד-מופעית ובלעדית לאותו חדר ותוזן משנאי מבדל חד-מופעי משלה.

(ב)

לא יותקן מפסק מגן במהלך הזינה לשנאי מבדל.

(ג)

כל מוליך למעגל המזין בתי תקע בזינה צפה, למעט מוליך הארקה, יוגן באמצעות מפסק אוטומטי זעיר לפי תקן ישראלי ת”י 60898 חלק 1 – אבזרים חשמליים-מפסקים להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים לפעולה בזרם חילופים, או לפי תקן ישראלי ת”י 60947 חלק 2 – ציוד מיתוג ובקרה למתח נמוך: מפסקי מעגל; בעת שימוט (Trip) של הגנת מוליך כלשהו ינותקו יחדיו מהזינה כל מוליכי אותו מעגל, למעט מוליך ההארקה.

(ד)

מעגל המוזן בזינה צפה יזין 6 בתי תקע לכל היותר.

(ה)

לכל מיטה, שולחן טיפולים וכדומה באתר מקבוצה 2 יותקנו בתי תקע המוזנים משתי זינות צפות לפחות, מתוך הזינות האמורות בתקנת משנה (א).

(ו)

בית תקע חד-מופעי או מכשיר חד-מופעי הניזון בזינה צפה יוזן משנאי מבדל חד-מופעי.

(ז)

בית תקע הניזון בזינה צפה יכלול שפופרת מגע המחוברת להארקה.

14.

שנאי לזינה צפה

שנאי לזינה צפה יהיה זנאי מבדל ויתאים לדרישות תקן ישראלי ת”י 61558-2-15: בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח ומוצרים דומים: דרישות מיוחדות בעבור שנאים מבדדים המיועדים לזינה של אתרים רפואיים, וכן לדרישות אלה:

מתח המוצא הנקוב בין שני מוליכים לא יעלה על 230 וולט;

בין כל סליל ראשוני בשנאי לסליל המשני יהיה סיכוך; הסיכוך יחובר למהדק המבודד מגוף השנאי;

שנאי חד-מופעי יהיה בעל הספק נקוב שאינו קטן מ-1 קו”א (קילו וולט אמפר) ואינו גדול מ-10 קו”א, למעט שנאי למנורת ניתוח כאמור בתקנה 12, שהספקו יכול שיהיה נמוך מ-1 קו”א;

שנאי לא יגרום לרעש העולה על (40dbA) במרחק של מטר אחד;

על השנאי יותקן שלט אזהרה: “זהירות, לפני נגיעה יש לוודא שאין מתח על גוף השנאי”;

זנאי לזינה צפה יותקן בלוח או קרוב אליו עד כמה שאפשר, באופן שיבטיח שלא תיגרם התחממות יתר באבזר כלשהו בלוח

שנאי לזינת מנורת שולחן הניתוח יכול שיותקן בחדר שבו מותקנת המנורה כנדרש בתקנה 12(א);

זינת השנאי תוגן בפני קצר בלבד כמתואר בטבלה שבתוספת השישית;

במוצא השנאי מותרת הגנה על המעגלים הסופיים בלבד באמצעות מפסקים אוטומטיים זעירים בלבד;

10)

מוצא השנאי יצויד בהתקני התראה חזותית (הבהוב) וקולית (מקוטע) באתר שמזין השנאי, כמפורט להלן:

א)	התראה על העמסת יתר של השנאי (עם השהיה) שתדמה להתראה על תקלת בידוד כאמור בתקנה 16(א)(2) ו-(3), ואולם ההתראה הקולית תישמע שוב כעבור 15 דקות לכל היותר לאחר השתקתה אם קיים עדיין עומס יתר;
ב)	התראה על התחממות יתר פנימית של השנאי תהיה זהה להתראה על עומס יתר אך בצבע אדום ותסומן “עומס יתר קריטי”;
ג)	התראה במקרה של נתק או קצר בחיבור לגשש הזרם או לגשש הטמפרטורה;

11)

הסיכוך של שנאי לזינה צפה יוארק באמצעות מוליך הארקה מבודד;

12)

אין להאריק את גרעין הברזל של שנאי מסוג I ויש לדאוג לבידודו מהארקה;

13)

שנאי יותקן בלא חיבור גלווני של ליבת השנאי למסגרת או להארקה;

14)

שנאי יוגן בפני מגע מקרי באמצעות כיסוי מגן והגישה אליו תתאפשר רק באמצעות שימוש בכלים או במפתח; על כיסוי המגן יותקן שלט אזהרה: “זהירות – מאחורי כיסוי מגן זה מותקן שנאי לזינה צפה, הגישה מותרת לחשמלאי בלבד”;

15)

פס המהדקים שעל השנאי יוארק.

15.

משגוח בידוד

כל זינה צפה תצויד במשגוח בידוד שמתקיימות בו דרישות אלה:

ההתנגדות הפנימית בין מהדק הכניסה של מעגל המדידה לבין מהדק ההארקה (PE), בזרם חילופין בתדר הזינה הצפה, תעלה על 100 קילו אוהם;

מתח המדידה אסור שיעלה על 24 וולט בזרם ישר;

זרם המדידה לא יעלה על 1 מיליאמפר גם במקרה של קצר מלא בין הזינה הצפה להארקה;

סף ההתראה המזערי יהיה 50 קילו אוהם; במשגוח בידוד שניתן לכוונן בו את סף ההתראה, לא תהיה אפשרות לכווננו לערך הנמוך מ-50 קילו אוהם;

חיבור משגוח הבידוד יהיה לפי איורים 7 ו-8 שבתוספת הראשונה;

משגוח הבידוד יכלול התקן לבדיקת תקינות המערכת שתתבצע בעזרת לחיץ שידמה תקלה באמצעות נגד של כ-42 קילו אוהם בין הזינה הצפה לבין פס PE; החיבור של מעגל הבדיקה אל פס PE יהיה במוליך נפרד ממוליך ההארקה המחבר את מעגל המדידה של משגוח הבידוד אל פס PE;

משגוח הבידוד יבדוק בקביעות את המפורטים להלן ויתריע במקרה של תקלה באחד מהם:

א)	קיום זינת עזר למשגוח;
ב)	רציפות החיווט של מעגל המדידה בין המשגוח ובין הזינה הצפה;
ג)	לולאת חיבור משגוח הבידוד אל פס PE.

16.

תצוגת התראה של משגוח בידוד

(א)

משגוח בידוד יפעיל יחידת תצוגה משלו של התראה חזותית וקולית, הממוקמת בתוך האתר הרפואי המוזן מאותה זינה צפה שתכלול רכיבים אלה:

1)	נורית ירוקה המורה על מצב תקין;
2)	נורית צהובה שתידלק כאשר רמת הבידוד נמוכה מהערך המכוונן של משגוח הבידוד, ותכבה אוטומטית עם חזרת רמת הבידוד למצב תקין; אסור שתהיה אפשרות לכבות נורה זו כל עוד לא תוקנה התקלה;
3)	התראה קולית שתופעל במקביל לנורית הצהובה האמורה בפסקה (2); ניתן להשתיק את ההתראה הקולית ובלבד שההתראה תתבטל אוטומטית עם החזרת רמת הבידוד למצב תקין; לא תוקנה התקלה והבידוד לא חזר למצבו התקין, תחזור ההתראה הקולית להתריע מדי שעה לכל היותר;
4)	לחיץ בדיקה המחובר במקביל ללחיץ שבמשגוח הבידוד כנדרש בתקנה 15(6).

(ב)

מותר להתקין תצוגת התראה מקבילה נוספת ליחידת ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) במקום המאויש בקביעות.

(ג)

כל יחידת תצוגה תשולט באופן המצביע בבירור על המעגלים שבהם חלה תקלה.

17.

מפסק מגן במעגל סופי

(א)

מעגל סופי באתר רפואי מקבוצות 0 ו-1, המוזן בזינה בעלת הארקת שיטה (TN-S), (TN-C-S) או (TT) יוגן בהגנה נוספת באמצעות מפסק מגן.

(ב)

מעגל סופי באתר רפואי מקבוצה 2 המוזן בזינה בעלת הארקת שיטה כאמור בתקנת משנה (א), יוגן באמצעות מפסק מגן בעבור מכשירים אלה בלבד:

1)	מערכת רנטגן;
2)	מכשיר שהספקו עולה על 5 קו”א;
3)	מכשיר לא רפואי.

(ג)

מפסק מגן המותקן באתר רפואי מקבוצות 1 או 2 יגן על מעגל סופי תלת-מופעי אחד בלבד או על 3 מעגלים סופיים חד-מופעיים לכל היותר.

(ד)

לכל מיטה, שולחן טיפולים וכדומה, באתר מקבוצה 1 יותקנו בתי תקע המוזנים ממעגלים סופיים ומוגנים באמצעות מפסקי מגן שונים.

(ה)

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) מותר להזין, מזינה בעלת הארקת שיטה ובלא מפסק מגן, מכשירים ומנורות קבועים מסוג II או מכשירים ומנורות קבועים מותקנים בגובה העולה על 2.5 מטרים.

(ו)

למפסק מגן תהיה רגישות כמפורט להלן:

1)	במעגלים לזרם עד 32 אמפר יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאשר 0.03 אמפר;
2)	במעגלים לזרם העולה על 32 אמפר יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאשר 0.3 אמפר;
3)	במעגלים למכשירים בקבוצה 2 כמפורט בתקנת משנה (ב), יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאשר 0.03 אמפר.

(ז)

מותקן בקו זינה מפסק מגן, יהיה זרם הפעלת מפסק המגן כזה שיובטח מדרג ההגנות (הסלקטיביות) בינו ובין מספקי המגן המוזנים דרכו.

18.

בתי תקע באתר רפואי

(א)

כל בית תקע באתר רפואי יסומן בסימון אחיד, ברור ובר-קיימא באופן אשר יאפשר זיהוי מספר המעגל במקור זינתו.

(ב)

בתי תקע באתרים רפואיים מקבוצה 2 שאינם ניזונים מזינה צפה ימוקמו מחוץ לסביבת המטופל, כך שיהיה ניתן להבדיל ביניהם לבין בתי תקע הניזונים בזינה צפה.

(ג)

כל בית תקע או קבוצת בתי תקע המותקנים בסמיכות זה לזה והמוזנים בזינה צפה מאותו מעגל, יצוידו בנורת סימון מסוג דיודה פולטת אור (LED) או ניאון המעידה על קיום מתח.

פרק ה’: הארקה (PE) והשוואת פוטנציאלים נוספת (PA)

19.

מוליך הארקה (PE)

(א)

מוליך הארקה יהיה מנחושת ומבודד, חתכו ובידודו של מוליך כאמור יהיו לפי תקנות הארקות; ואולם חתך מוליך הארקה באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 לא יפחת מ-2.5 ממ”ר, למעט מוליך ההארקה לגופי תאורה המותקנים בגובה העולה על 2.5 מטרים, שיכול שיהיה בחתך של 1.5 ממ”ר.

(ב)

כל מעגל יכלול מוליך הארקה משלו.

(ג)

באתר רפואי מקבוצה 2 לא תעלה התנגדות מוליך ההארקה, הנמדדת בין פס PE שבלוח הזינה ובין שפופרת הארקה של בית תקע כלשהו או מכשיר קבוע כלשהו, על 0.2 אוהם; ההתנגדות תימדד כמפורט בתקנה 37(8).

(ד)

חיבור מוליך הארקה מהלוח אל כל אחד מאלה ייעשה לפי התקנה שצוינה לצדו:

1)	שנאי לזינה צפה – תקנה 14;
2)	תיבת ביניים – תקנה 22;
3)	תעלת אספקה – תקנה 24;
4)	קופסת בתי תקע – תקנה 25.

מוליך כאמור יהיה קצר, ככל האפשר, ונפרד לכל חיבור.

20.

השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) בקבוצות 1 ו-2

(א)

באתר רפואי מקבוצות 1 או 2 יותקן פס PA כמתואר באיורים מס’ 9 ו-10 שבתוספת הראשונה; הפס יותקן באתר או קרוב ככל האפשר לאתר בתעלת אספקה כמפורט בתקנה 24 או בתיבת ביניים כמפורט בתקנה 22 או בלוח האתר; לכל אתר רפואי מקבוצה 2 יותקן פס משלו.

(ב)

הפס יהיה עשוי נחושת בחתך 6×4 מ”מ לפחות, יותקן בקרבת פס PE ויגושר אליו באמצעות מוליך יחיד מבודד בחתך 16 ממ”ר לפחות; הגישור כאמור יהיה נוח לגישה וניתן לפירוק באמצעות כלים בלבד.

(ג)

קיימים בחדרים שונים מכשירי בדיקה ומעקב המשולבים באופן חשמלי בתפקודם הרפואי, יגושרו מערכות השוואת הפוטנציאלים המקומיות הנוספות (PA) של חדשים אלה באמצעות מוליכים מבודדים בחתך 16 ממ”ר לפחות.

(ד)

אל פס PA יחוברו, באמצעות מוליכי PA כנדרש בתקנה 21, כל פריטי הציוד שלהלן:

1)	סיכוך חשמלי המשמש להגנה בפני הפרעות חשמליות כנדרש בתוספת הרביעית;
2)	רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית, תוך שמירה על ערכי ההתנגדות כנדרש בתקנה 29(ב);
3)	שולחן ניתוח ותאורת שולחן ניתוח;
4)	מכשירים רפואיים חשמליים;
5)	מכשירים חשמליים לא רפואיים המותקנים, דרך קבע, בגובה הנמוך מ-2.5 מטרים מהרצפה;
6)	חלקי מבנה מתכתיים ששטחם הנגיש עולה על 100 סמ”ר; ואולם אין צורך לחבר לפס PA גופי מתכת שההתנגדות בינם לבין ההארקה עולה על 2.5 מגה אוהם או המצויים מעבר לסביבת המטופל באתרים מקבוצה 1 או בחדרי דיאליזה ואנדוסקופיה;
7)	צינורות מתכתיים;
8)	בתי מחבר PA יחוברו לפס PA או לפס משותף PA/PE כנדרש בתקנה משנה (ה) ובתקנה 21(ג).

(ה)

באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 יותקנו, בקרבת מיטת המטופל, בתי מחבר PA המיועדים לחיבור מכשירי חשמל מיטלטלים או חלקי מתכת מיטלטלים לא חשמליים, לרבות מיטת המטופל.

(ו)

כמות בתי המחבר PA כאמור תהיה:

1)	באתרים רפואיים מקבוצה 1 – אחד לכל מיטה לפחות;
2)	באתרים רפואיים מקבוצה 2 – מחצית מספר בתי התקע ועוד אחד לכל מיטה לפחות.

21.

מוליך PA

(א)

מוליך PA יהיה שזור וגמיש בחתך 4 ממ”ר לפחות ובעל בידוד בצבע זהה למוליך הארקה; מוליכי PA יהיו קצרים ככל האפשר ונפרדים לכל פריט.

(ב)

המוליך יחובר לפס PA במהדק המיוחד לו ויסומן שיוכו; קצותיו יחוברו באמצעות נעל כבל עם אבטחה בפני התרופפות; חיבור בין המוליך לבין פריטים מאלומיניום או מסגסוגת אלומיניום ייעשה באמצעים נאותים למניעת שיתוך כמתואר באיור מס’ 11 שבתוספת הראשונה.

(ג)

ההתנגדות החשמלית בין כל פריט המחובר לפס PA לבין הפס עצמו, לרבות התנגדות החיבורים, לא תעלה על 0.2 אוהם; המדידה תבוצע כמתואר בתקנה 37(8), אך יכול שבאתרים רפואיים מקבוצה 1 תבוצע המדידה האמורה באמצעות מד-התנגדות בלבד.

22.

תיבת ביניים

(א)

התקנת תיבת ביניים באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 תהיה כמתואר באיורים מס’ 12 עד 14 שבתוספת הראשונה; אם ערך ההתנגדות באתר מקבוצה 2 גבוה מהנדרש בתקנה 19(ג), תותקן תיבת ביניים בסמוך לאתר או בתוכו; תיבה זו תכלול פס PE ופס PA וכל פס יהיה מנחושת בחתך 6×4 מ”מ לפחות.

(ב)

פס PE ופס PA שבתיבת הביניים יגושרו ביניהם באמצעות מוליך שחתכו 16 ממ”ר לפחות; גישור כאמור יהיה נוח לגישה וניתן לפירוק באמצעות כלים בלבד.

(ג)

פס PE שבתיבת הביניים יחובר לפס PE שבלוח המזין באמצעות מוליך הארקה (PE) מבודד בחתך 16 ממ”ר לפחות.

(ד)

מוליכי הזינה העוברים דרך תיבת הביניים יחוברו ביניהם כמתואר באיור 14 בתוספת הראשונה באופן זה:

1)	מוליכי ההארקה שבתיבת הביניים יחוברו לפס PE;
2)	מוליכים בכבל העובר דרך תיבת הביניים ייחתכו בתיבה ויחוברו להמשכם באמצעות מהדקים;
3)	יכול שמוליכים מבודדים יעברו דרך תיבת הביניים בלא חיתוך;
4)	המהדקים שבתיבה יהיו מסוג המתאים להתקנה על מסילה לפי תקן בין-לאומי IEC 60715, כמפורט בתוספת השלישית;
5)	מהדקי מעגלים של זינות בעלות הארקת שיטה (TN-2) או (TT) או איפוס (TN-C-S) יופרדו באופן פיזי וחזותי ממהדקים המשמשים מעגלים של זינה צפה;
6)	כל קצה מוליך בתיבת הביניים, לרבות מוליך הארקה ומוליך PA יסומן לפי שיוכו.

(ה)

אם לא ניתן להשיג את ההתנגדות המרבית של 0.2 אוהם, כנדרש בתקנה 19(ג), באמצעות תיבת ביניים אחת, מותר להתקין תיבות ביניים נוספות ובלבד שכל פס PE שלהן יחובר ישירות לפס PE שבלוח.

(ו)

אל פס PA שבתיבת הביניים יחוברו הפריטים המפורטים בתקנה 20(ד).

(ז)

תעלת אספקה כאמור בתקנה 24 יכול שתשמש תיבת ביניים.

(ח)

יכול שבתעלת אספקה יותקן פס PE/PA משותף כמתואר באיור 10 שבתוספת הראשונה.

(ט)

תיבת הביניים תסומן בשלט “PA-PE” באותיות בגודל 10 מ”מ לפחות; בעבור תיבות ביניים שאינן גלויות לעין יותקן שלט נוסף המציין את מקומן.

פרק ו’: ציוד חשמלי

23.

סימון אבזר

בתי תקע למתחים שונים יהיו מסוגים שונים, מפסק או נורת סימון באתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2 יסומנו באופן בולט לעין, ברור ובר-קיימא שיאפשר זיהוי מספר השנאי בזינה צפה, מספר המעגל ומקור הגיבוי.

24.

תעלת אספקה

(א)

תעלת אספקה יכול שתכלול גם צנרת לאספקת גזים ונוזלים רפואיים, מיתקנים לתקשורת, להעברת נתונים וכיוצא באלה; התיול למתח נמוך ימוקם בחלק העליון של התעלה והצנרת לגזים ולנוזלים תמוקם בחלק התחתון.

(ב)

מוליכי חשמל וכבלים יעוגנו באופן נאות בכניסתם לתעלת אספקה.

(ג)

מרחקי אוויר, מרחקי זחילה ומרווחים יתאימו לנדרש בתקן ישראלי ת”י 422 – מרחקי אוויר, מרחקי זחילה ומרווחי התקנה בציוד חשמלי, לעניין סביבה “C” לפחות כמוגדר בתקן האמור.

(ד)

הסרת כיסוי גישה לחלקים חיים תהיה אפשרים רק באמצעות שימוש בכלים.

(ה)

כיסוי שעליו מותקן ציוד חשמלי יתוכנן וייבנה כך שלא יהיה תלוי, לאחר פתיחתו, על מוליך כלשהו.

(ו)

לא יהיו פתחים פתוחים בדופן עליונה של תעלת אספקה.

(ז)

בתעלת אספקה יותקן פס PE/PA מנחושת בחתך 6×4 מ”מ לפחות שיחוברו אליו, באמצעות מוליך מנחושת ובעל בידוד בצבע הזהה למוליך ההארקה:

1)	כל מהדקי הארקה (PE) של בתי תקע המותקנים בתעלה כשחתך המוליך האמור הוא 2.5 ממ”ר לפחות;
2)	כל מהדקי בית המחבר להשוואת פוטנציאלים מקומית, כשחתך המוליך האמור הוא 4 ממ”ר לפחות;
3)	מעטפת התעלה, לרבות כל קטע של הכיסוי החזיתי, כשחתך המוליך האמור הוא 4 ממ”ר לפחות;
4)	מוליכים נוספים להשוואת פוטנציאלים מקומית כאמור בתקנה 20(ד).

(ח)

ההתנגדות בין מהדק הכניסה לתעלה של מוליך PE ובין כל מגעת הארקה של בית תקע כלשהו או של חלק מתכתי נגיש כלשהו, לא תעלה על 0.2 אוהם; מדידת ההתנגדות תיעשה כמתואר בתקנה 37(8).

(ט)

התיול בתעלה ייעשה באמצעות כבל או פתיל.

(י)

מערכת חשמל במתח נמוך בתוך תעלה תופרד ממערכות אחרות, לרבות ממערכות למתח נמוך מאוד, וכן מצינורות לגזים ולנוזלים רפואיים; ההפרדה יכול שתהיה באמצעות מחיצה מתכתית מוארקת או מבדדת וכבה מאליה, כמתואר באיורים מס’ 15 ו-16 שבתוספת הראשונה.

(יא)

מהדקי מעגלים של רשת בעלת הארקת שיטה (TN-S), (TN-C-S) או (TT), יופרדו הפרדה פיזית וחזותית ממהדקים השייכים לזינה צפה.

(יב)

חיבור תעלת אספקה ללוח יכלול מוליך הארקה לכל מעגל; המוליך יחובר בלוח לפס PE מצד אחד ולפס PE/PA שבתעלת האספקה מצדו השני; נוסף על כך יותקן מוליך PE מבודד בחתך 16 ממ”ר נחושת לפחות, אשר יחבר בין פס PE שבלוח לבין פס PE/PA שבתעלת האספקה כמתואר באיור מס’ 10 שבתוספת הראשונה.

25.

קופסת בתי תקע

(א)

קופסת בתי תקע באתר מקבוצה 1 או 2 תכלול עד 6 בתי תקע וכן בתי מחבר PA כנדרש בתקנה 20(ה).

(ב)

בקופסת בתי תקע יתקיימו דרישות תקנה 24(ב) עד (ח), למעט תקנת משנה (ז)(4) בה.

(ג)

חיבור קופסת בתי תקע ללוח יכלול מוליך הארקה לכל מעגל; המוליך יחובר בלוח לפס PE מצד אחד ולפס משותף PE/PA שבקופסת בתי תקע מצדו השני; נוסף על כך יותקן מוליך PE מבודד בחתך 6 ממ”ר נחושת לפחות, שיחבר בין פס PE הקרוב לבין פס PE/PA שבקופסת בתי תקע, כמתואר באיור מס’ 17 שבתוספת הראשונה.

(ד)

קופסה כאמור לא תהיה מוזנת בשיטת אספקה מוארקת ובזינה צפה גם יחד.

(ה)

בית תקע או מפסק יוגן בפני מגע מקרי בחלק חי כלשהו.

26.

מהדק במיתקן

(א)

מהדק ומוליך חי המחובר אליו ימוקמו באופן שיימנע מגע מקרי בינם ובין חלק מתכתי נגיש; לצורך זה ניתן להשתמש באמצעים כגון צינורית מבדדת או מחיצה מבדדת.

(ב)

לא יולחם קצה של מוליך גמיש.

(ג)

לא יחוברו נחושת ואלומיניום או סגסוגת-אלומיניום בחיבור ישיר אלא בחיבור ביניים, כמתואר באיור מס’ 11 שבתוספת הראשונה.

27.

מחבר PA להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA)

(א)

מחבר PA ובית מחבר PA להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) יתאימו לתקן DIN 42 801 כמפורט בתוספת השלישית, ובאיורים מס’ 18 ו-19 שבתוספת הראשונה.

(ב)

בבתי מחבר PA יתקיימו כל אלה:

1)	הם יסומנו בצהוב וירוק לסירוגין;
2)	לכל פין בבית מחבר PA יחובר מחבר אחד בלבד;
3)	יכול שיותקנו מספר בתי מחבר PA באבזר התקנה משותף;
4)	פין של בית מחבר PA לא יבלוט מעל משטח ההתקנה.

(ג)

במחברי PA יתקיימו כל אלה:

1)	מבנה המחבר לא יאפשר את שליפתו כתוצאה ממשיכת המוליך;
2)	המחבר יאפשר חיבור של מוליך נחושת יחיד גמיש בחתך של 4 או 6 ממ”ר;
3)	חיבור המוליך האמור למחבר ייעשה בלחיצה בלבד.

פרק ז’: מניעת סכנות והפרעות

28.

הגנה בפני רטיבות, אבק, התפוצצות ושריפה

(א)

ציוד חשמלי קבוע המותקן על משטח המיועד לשטיפה יהיה מוגן בפני רטיבות ואבק בדרגת הגנה IP55 לפחות.

(ב)

אזורי סכנת התפוצצות או שריפה יוגדרו לפי תקן ישראלי “ת”י 60079 חלק 10 – ציוד חשמלי באטמוספרות נפיצות של גזים: מיון אזורים מסוכנים”.

אזורי סכנה מתוארים באיור מס’ 20 שבתוספת הראשונה כמפורט להלן:

תחום “G” – מרחק של 5 ס”מ סביב מערכת המיועדת להולכה ולשימוש בגזים רפואיים העלולים לגרום לתערובות נפיצות;

תחום “M” – התחום שבו עלולה להיווצר תערובת נפיצה כתוצאה מהימצאות חומרי אלחוש, חיטוי וניקוי עור; תחום זה כולל את המרחב, בצורת פירמידה קטומה, מתחת לשולחן הניתוח ובזווית של °60 למטה מהקו האופקי וכן את המרחב בטווח של עד 25 ס”מ שמסביב לתחום “G”, ואולם תחום כאמור לא ייחשב למסוכן אם היו בו לפחות 15 החלפות אוויר מהחוץ בשעה.

(ג)

ציוד חשמלי המשמש בתחומים “G” ו-“M” יתאים לת”י 60601 – חלק 1.

(ד)

ציוד חשמלי שאינו מסוג APG או AP ימוקם במרחק העולה על 20 ס”מ ממוצאי גזים דליקים ולא בכיוון זרימתם.

(ה)

ציוד שעלול להיווצר בו ניצוץ, ימוקם באופן שהמרחק בינו ובין מוצא גז מגביר בעירה, כגון חמצן או N₂O (גז צחוק), לא יפחת מ-20 ס”מ ולא בכיוון זרימת הגז.

29.

מניעת הצטברות מטען חשמל סטטי

(א)

באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2, יש למנוע היווצרות חשמל סטטי, באחד או יותר מאמצעים אלה:

1)	שמירה על לחות יחסית של האוויר העולה על 50%;
2)	התקנת רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית.

(ב)

ערכי ההתנגדות החשמלית בין נקודה כלשהי של רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בסעיפים 1(א)(4) ו-(ב) שבתוספת החמישית לבין פס PA יהיו לא יותר מ-1 מגה אוהם ולא פחות מ-10 קילו אוהם; מדידת ההתנגדות תבוצע כמפורט בתקנה 37(9).

30.

מניעת הפרעות חשמליות

באתרים רפואיים שמבוצעות בהם מדידות של ביו-פוטנציאלים כגון חדרי ECG, EEG, EMG, חדרי אבחון מיוחדים או טיפול נמרץ, חדרי צנתור וחדרי ניתוח, יינקטו אמצעים למניעה או להקטנה משמעותית של הפרעות חשמליות או מגנטיות כנדרש בתוספת הרביעית.

31.

רמה מרבית מותרת של שדות מגנטיים

(א)

עוצמת השטף המגנטי (B) בתדר של 50 הרץ במקום שמבוצעת בו מדידה של –

1)	“ביו-פוטנציאלים נמוכים ביותר” לא תעלה על ^*[B=1×10^-7 [T כנדרש בתוספת הרביעית;
2)	“ביו-פוטנציאלים נמוכים” לא תעלה על ^*[B=2×10^-7 [T כנדרש בתוספת הרביעית.

(ב)

מדידה כאמור בתקנת משנה (א) תבוצע כמפורט בתקנה 37(13).

(ג)

בתקנה זו, =T^* tesla -יחידת מידה של עוצמת השטף המגנטי.

פרק ח’: זינות חלופיות למיתקנים או מכשירים חיוניים

32.

מיתקנים או מכשירים חיוניים

(א)

מיתקנים מסוימים יוזנו באספקה חלופית בתוך 15 שניות מכשל באספקה; הפעלת האספקה החלופית תהיה אוטומטית ותאפשר הזנה למשך 24 שעות רצופות לפחות, ואלה המיתקנים:

1)	תאורת מעברים, חדרי מדרגות, מסדרונות ודרכים בבית החולים המקשרים אל מגורי הצוות הרפואי;
2)	שלטי סימון להתמצאות;
3)	חלק מהתאורה ובתי התקע בחדרים של אתרים מקבוצה 1 ובמיתקנים המיועדים להפעלתו הסדירה של בית החולים, לרבות משטחי פריקת אלונקות מהאמבולנסים; רמת התאורה תהיה בעוצמה של 20% לפחות מהמתוכנן לגבי אותו מקום בזינה רגילה;
4)	כל מעגלי התאורה וכל המעגלים המיועדים לזינת מכשירים רפואיים חשמליים באתרים רפואיים מקבוצה 2, לרבות מטען של מנורת שולחן ניתוח;
5)	מעגלים חשמליים המשמשים לפיקוד, בקרה והפעלה של מערכות עזר חיוניות, כגון: גזים רפואיים, ריק (ואקום), אוויר דחוס ומערכות להחלפת אוויר במקומות שקיימת בהם סכנה של ריכוז יתר של גזים;
6)	ציוד מעבדה חיוני ומכשירים רפואיים חיוניים לפי קביעת משתמש האתר;
7)	מעליות המשמשות להעברת מטופלים;
8)	מערכות התראה, אזעקה ואיתות כגון גילוי וכיבוי אש, כריזה וקריאת אחות;
9)	תאורת אזהרה למטוסים ומנחתי מסוקים;
10)	תאורה וציוד חיוני המיועד להפעלה בשעת חירום או פיגוע המוני, כגון חדרי רנטגן, טראומה, טומוגרף ממוחשב וטיפול בנפגעי אב”כ;
11)	משאבות דלק לגנרטורים;
12)	מיתקני בטיחות כגון משאבות לכיבוי אש, מפוחים ליניקת עשן ומשאבות ניקוז חיוניות;
13)	מערכת אל פסק ומטענים למצברי הפעלת הגנרטור.

(ב)

לאחר זינת כל המכשירים המפורטים בתקנת משנה (א) ולאחר התייצבות מערכת האספקה החלופית יכול שמכשירים נוספים יתחברו באופן אוטומטי לפי ההספק המצוי.

(ג)

למכשירים רפואיים המחייבים זינה מרשת צפה הצריכים להמשיך לפעול גם במקרה של כשל באספקה החלופית הראשונה תותקן אספקה חלופית נוספת על האמור בתקנת משנה (א) באמצעות גנרטור נוסף או מערכת אל-פסק שתזין את המכשירים האמורים בתוך 5 שניות מן הכשל באספקה החלופית, למשך שלוש שעות לפחות.

(ד)

למנורת שולחן ניתוח יהיה מקור אספקה חלופי נוסף על האמור בתקנת משנה (א)(4) שיזין אותה בתוך 0.5 שניות למשך שלוש שעות לפחות כמתואר באיור מס’ 1 שבתוספת הראשונה.

(ה)

לזינת מנורת שולחן הניתוח כנדרש בתקנת משנה (ד) מותר להשתמש באספקה החלופית הנוספת לפי תקנת משנה (ג), אם זו נכנסת לפעולה בתוך 0.5 שניות כמתואר באיור 3 שבתוספת הראשונה.

(ו)

לאחר שאספקת החשמל שבה למצב תקין ויציב למשך 60 שניות לפחות תוחזר אליה הזנת המיתקנים שהועברו לאספקות חלופיות.

33.

דרישות לגבי מקורות לזינה חלופית

(א)

מידע חזותי על מקור הזינה יוצג בקביעות במקום מאויש.

(ב)

בעת תקלה במערכת החלפה אוטומטית או בגנרטור תינתן, במקום המאויש בקביעות, התראה חזותית וקולית הניתנת להשתקה.

(ג)

מדרג ההגנות בפני זרמי קצר (סלקטיביות) תיקבע לגבי זינה ממקור האספקה הראשי בהתבסס על המאפיינים של מקור הזינה החלופית.

(ד)

גבולות השינויים המותרים בזינה החלופית למכשירים חיוניים המפורטים בתקנה 32 לא יחרגו מהערכים הנקובים ביותר מאשר: 10% למתח ו-4% לתדר.

(ה)

באתר רפואי שניזון מיותר מגנרטור אחד לשם זינה חלופית, יותנעו מנועי כל הגנרטורים בו-זמנית במקרה של כשל באספקה.

(ו)

מערכת חלופית שמורכבת משני גנרטורים מסונכרנים, או יותר, ניתן לראות כהזנה חלופית כפולה בתנאי שיתקיימו בה כל התנאים שלהלן:

1)	אפשרות פעולה עצמאית של כל גנרטור בנפרד;
2)	התקנת הגנה בפני הספק חוזר;
3)	מערכת לקיזוז הדדי (Cross Compensation) בין שני הגנרטורים של עומס אקטיבי וריאקטיבי;
4)	קיימת מערכת להשלת עומסים, במקרה של תקלה בגנרטור אחד, שתפעל בתוך זמן המבטיח המשך פעולה רציפה של הגנרטור התקין או שבמקום מערכת ההשלה האמורה יוכל כל אחד מהגנרטורים לשאת את מלוא העומס.

34.

גנרטורים כמקור לזינה חלופית

על גנרטורים לאספקה חלופית יחולו תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך), התשמ”ז-1987, ונוסף על כך יקוימו כל הדרישות האלה:

1)	במנוע של גנרטור הטעון קירור על ידי נוזל – תהיה מערכת הקירור במעגל סגור;
2)	תינתן התראה כאשר כמות הדלק תרד אל מתחת לכמות הדרושה לפעולה של 10 שעות;
3)	כמות הדלק הכללית במכלים תאפשר את הפעלת כל הגנרטורים במשך 24 שעות לפחות;
4)	אמצעי ההתנעה יאפשרו 3 התנעות רצופות לפחות, ויחזרו למצב פעולה מלא בתוך 6 שעות לכל היותר;
5)	לצורך התנעת גנרטור יש להשתמש במצברים נייחים מסוג עופרת חומצה המיועדים לכך.

35.

מצברים כמקור לזינה חלופית

(א)

מצברים המשמשים, בין במישרין ובין באמצעות מערכת אל-פסק, מקור לזינה חלופית יהיו נייחים, מסוג עופרת וחומצה ובעלי משטחי לוחות עופרת גדולים או מסוג ניקל וקדמיום או מסוג אחר שווה ערך למצברים האמורים; למטרה זו אין להשתמש במצברים המיועדים להתנעת מנועי שריפה פנימית, כגון של כלי רכב.

(ב)

טעינת המצברים תבוצע באמצעות מטען אוטומטי, שיטען את המצברים ממצב פרוק למצב טעינה מלאה בתוך 6 שעות; בגמר הטעינה יעבור המטען למצב של טעינת ציפה.

(ג)

המצברים יותקנו ויאווררו כך שתימנע הצטברות של גזים וטמפרטורה גבוהה באופן חריג.

פרק ט’: בדיקות

36.

שמירת תוצאות בדיקה

(א)

בכל אתר רפואי שתקנות אלה חלות עליו, ייערכו בדיקות כמפורט בתקנה 37 (להלן – רשימת הבדיקות), בשיטות המפורטות בה ובתדירות הקבועה בתקנה 38, כדי לוודא את קיומן של הוראות התקנות.

(ב)

תוצאות בדיקות המבוצעות כאמור בתקנה 38(א) ו-(ב) יירשמו בידי החשמלאי הבודק בדוח מיוחד; נוסף על התוצאות יירשמו המסקנות העולות מן הבדיקות והפעולות שננקטו בשלהן; תוצאות בדיקות המבוצעות כאמור בתקנה 38(ג) יירשמו בידי החשמלאי הבודק ביומן בדיקות מיוחד שיבוקר בידי אדם שימנה לצורך זה מפעיל המיתקן; כמו כן יירשמו ביומן הבדיקות המיוחד המסקנות העולות מהבדיקות והפעולות שננקטו בשלהן; תוצאות הבדיקות המבוצעות כאמור בתקנה 38 יישמרו בידי הבודק ובידי מפעיל האתר.

37.

רשימת הבדיקות

(1)

וידוא תקינותו ותפקודו של מקור זינה חלופי, לרבות זמני הפעלתו ומיתוגו –

א)	בדיקת גנרטור או ממיר שתבוצע בעומס של 50 אחוזים לפחות מהעומס הנקוב של מקור הזינה החלופי למשך 15 דקות לפחות לממיר סטטי או סובב, ו-60 דקות לפחות לגנרטור המונע על ידי מנוע שריפה פנימית;
ב)	בדיקת מצברי ההתנעה, מצברים נייחים של מערכות אל-פסק ומצברי תאורת שולחן הניתוח שתבוצע לפי הוראות היצרן;
ג)	בדיקה של תאורת התמצאות (חירום) על ידי ניתוק מעגל הזינה ווידוא שהתאורה פועלת למשך 60 דקות לפחות;

(2)

בדיקה שמקורות האספקה החלופית מסוגלים לספק את ההעמסה המתוכננת;

(3)

תקינות מפסק מגן –

א)	בדיקה חלקית באמצעות לחצן הניסוי שעל המפסק עצמו;
ב)	בדיקה מלאה של מפסקי מגן באמצעות מכשיר בדיקה ייעודי ולא על ידי לחיץ הבדיקה;

(4)

בדיקת משגוחי הבידוד, יחידות ההתראה על תקלת בידוד של הזינות הצפות והתקני ההתראה על עומס יתר ועל התחממות יתר פנימית של השנאי באמצעות לחצן ניסוי;

(5)

בדיקת רמת הבידוד של מערכת מנורת שולחן ניתוח שאינה מצוידת במשגוח בידוד, שתבוצע באמצעות מד-התנגדות (מגר) שמתחו ברייקם 500 עד 750 וולט; התוצאה לא תפחת מ-50 קילו אוהם;

(6)

וידוא הימצאות תכנית חשמלית מעודכנת בכל לוח והוראות התפעול של מכשירים הכלולים בו;

(7)

בדיקת תפקודם הנאות של אמצעי ההחלפה האוטומטיים בין קווי הזינה, לרבות זמני הפעולה, על ידי ניתוק מופע אחד;

(8)

השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) ובדיקת ההארקות, לרבות מדידת ההתנגדויות, שתבוצע לאחר ניתוק הגישור בין פס PE לבין פס PA של האתר, כמפורט להלן:

א)	באתרים רפואיים מקבוצה 2 תימדד בשיטת מדידת מפל מתח; זרם הבדיקה יהיה בתחום של 10 עד 25 אמפר כאשר מתח הרייקם של המקור אינו עולה על 12 וולט בתדר של 0 עד 100 הרץ; משך הבדיקה יהיה 5 שניות לפחות;
ב)	באתרים אחרים יכול שההתנגדות כנדרש תימדד באמצעות מד-התנגדות;
ג)	יש לוודא החזרת הגשרים וחיבורם הנאות בגמר ביצוע הבדיקות;

(9)

בדיקת ערכי ההתנגדות של רצפה מוליכה לחשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית אל פס PA תבוצע באמצעות מד-התנגדות (מגר) שמתחו ברייקם עד 750 וולט זרם ישר ואלקטרודות כמפורט להלן:

א)	אלקטרודת המדידה תהיה פיסת גומי עטוף ברדיד של אלומיניום (Foil) במידות 5X5 ס”מ שיחובר אליה מהדק אחד של מד ההתנגדות בעוד המהדק השני מחובר לפס PA; על גבי אלקטרודת המדידה תונח משקולת של 1 ק”ג;
ב)	יש לערוך שתי סדרות של מדידות כשהרצפה נקייה – סדרה (א) – רצפה יבשה – לוודא שההתנגדות אינה עולה על 1 מגה אוהם; סדרה (ב) – רצפה לחה – לוודא שההתנגדות אינה יורדת מתחת ל-10 קילו אוהם;
ג)	בכל סדרה כאמור יש לבצע מדידה אחת לפחות כל 4 מ”ר של שטח הרצפה;
ד)	אם הערכים הנמדדים נמוכים מהנדרש ניתן להגדילם על ידי הוספת נגדים בחיבורים שבין פסי הנחושת לבין פס PA, עד כדי ניתוקם המוחלט של החיבורים;
ה)	ברצפה העשויה מרצפות קרמיקה ניתן לערוך את המדידה כאשר אלקטרודת המדידה ממוקמת בתפרים שבין המרצפות;

(10)

בדיקת כוונון ההגנות והתאמתם לרשום בתכניות המיתקן;

(11)

בדיקת קיומם של שלטים ברורים על תצוגות ההתראה של זינות צפות כנדרש בתקנה 16(ג);

(12)

מדידת מתח באתר מקבוצה 2 תוך כדי פעולתו הרגילה, בין כל חלק מתכתי לרבות מהדקי הארקה ומחברי PA, הנמצא בסביבת המטופל לבין פס PA או פס PE, שתבוצע כאשר המיתקן מועמס בעומס המרבי הקיים באמצעות וולטמטר בעל תכונות אלה:

א)	התנגדותו השקולה, פנימית וחיצונית גם יחד, תהיה כ-1 קילו אוהם;
ב)	הוא מסוגל למדוד רכיבי מתח בתדר של עד 1 קילוהרץ ולהציג את הערך האפקטיבי הכולל האמיתי; לא יופיע מתח העולה על 10 מילי וולט;

(13)

מדידת ההפרעות האלקטרו-מגנטיות תבוצע באמצעות מכשיר מסוג מגנטומטר;

(14)

בדיקת חיבור מוליך PE למהדק הסיכוך של שנאי לזינה צפה;

(15)

בדיקת רמת הרעש מלוח הכולל שנאי בידוד תבוצע באמצעות מכשיר מדידה מתאים המיוחד לבדיקה זו; רמת הרעש במרחק של 1 מטר מהלוח לא תעלה על 45dbA;

(16)

בדיקת אמינות החיבורים בחלקי מיתקן שקיימות בהם רעידות, כגון בלוחות חשמל, שנאים וגנרטורים, תבוצע באמצעות כלי מתאים המיוחד לבדיקה זו; במיתקן חשמל שלא ניתן להפסיק בו את המתח, תבוצע הבדיקה באמצעות סריקה תרמוגרפית;

(17)

בדיקת לולאת התקלה כאשר הזינה היא בשיטת (TT) תבוצע באמצעות מד עכבת לולאת תקלה (Loop Tester).

38.

ביצוע בדיקות

(א)

לפני ההפעלה הראשונה כאתר רפואי, הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2 יבוצעו לפי תקנה 37(1), (3)(ב), (4) עד (11), (14), (16), (17) –

הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 1 יבוצעו בידי בעל רישיון חשמלאי בודק סוג 2 או 3;

הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 2 יבוצעו בידי בעל רישיון כלהלן:

א)

חשמלאי בודק סוג 3;

ב)

חשמלאי בודק סוג 2 עם ניסיון בביצוע 6 בדיקות לפחות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 1, או לאחר ביצוע 3 בדיקות לפחות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 2, בהשגחתו ואחריותו של בעל רישיון חשמלאי בודק סוג 3 או חשמלאי בודק סוג 2 שכבר ביצע את הבדיקות המפורטות לעיל;

בדיקות לפי תקנה 37(16) יוכל לבצען חשמלאי שאינו חשמלאי בודק.

(ב)

אחרי הפעלה ראשונה כאתר רפואי, באתרים רפואיים מקבוצת 1 או 2 יבוצעו הבדיקות לפי תקנה 37(2), (12), (13), (15) –

הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 1 יבוצעו בידי חשמלאי בודק סוג 2 או 3;

הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 2 יבוצעו בידי בעל רישיון כלהלן:

א)

חשמלאי בודק סוג 3;

ב)

חשמלאי בודק סוג 2 עם ניסיון בביצוע 6 בדיקות לחפות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 1, או לאחר ביצוע 3 בדיקות לפחות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 2, בהשגחתו ואחריותו של בעל רישיון חשמלאי בודק סוג 3 או חשמלאי בודק סוג 2 שכבר ביצע בדיקות המפורטות לעיל;

בדיקות לפי תקנה 37(15) – יוכל לבצען חשמלאי שאינו חשמלאי בודק.

(ג)

בדיקות תקופתיות יבוצעו כדלקמן:

תדירות מזערית

בדיקה לפי הפסקאות בתקנה 37

הערות

אחת לחודש

(1)(א)

אחת לשישה חודשים

(1)(ג), (4) עד (7), (17)

אחת לשנה

(3) (א)

אחת לשלוש שנים

(3)(ב), (9), (10), (11), (12), (16)

בדיקה לפי פסקה (9) תבוצע מדגמית בנקודה אחת לפחות בכל חדר שיש בו רצפה מוליכה לחשמל סטטי.

אחת לשלוש שנים

(8)

________________

(א)

כאשר ניתן מבחינה תפעולית של האתר לפרק את הגישור שבין פס PA לבין פס PE.

(ב)

כאשר לא ניתן לפרק את הגישור שבין פס PA לבין פס PE תימדד ההתנגדות השקולה לאחר בדיקת תקינות ושלמות הגישור בין הפסים האמורים; בוצעה בדיקה לפי הערה זו, תבוצע בדיקה לפי הערה (א) בהזדמנות הראשונה שבה אין מטופלים באתר, כגון בעת שיפוץ.

בהתאם להוראות היצרן

(1)(ב)

הבדיקות יבוצעו בידי חשמלאי בודק, ואולם מותר שבאתר רפואי שמועסק בו חשמלאי קבוע, הוא יבצע את הבדיקות התקופתיות.

(ד)

במיתקן דיאליזה ביתית כמפורט בתקנה 40 יבוצעו לפני הפעלתו הראשונה כאתר רפואי וכן אחת לשנה לפחות הבדיקות לפי תקנה 37(4) ו-(8).

39.

בדיקה לאחר שינוי יסודי

כל שינוי יסודי באתר רפואי כהגדרתו בתקנה 45, יחייב בדיקה חוזרת של החלק שבו בוצע שינוי וכן של כל חלקי המיתקן העשויים להיות מושפעים מהשינוי האמור; בדיקה זו תבוצע במועדים כנדרש בתקנה 38(א) ו-(ב).

פרק י’: מיתקנים מיוחדים

40.

מיתקן דיאליזה ביתית

(א)

בדירת מגורים שמתבצעת בה דיאליזה באופן קבוע יינקטו אמצעים אלה:

מכשיר הדיאליזה המותקן בה יוזן, ממעגל בלעדי בעבורו, ישירות מהמפסק הראשי הדירתי, בלא מפסק מגן;

המכשיר יוגן באמצעות זינה צפה ויוזן באמצעות ערכה הבנויה במתכונת בנייה של ציוד מסוג II הכוללת –

(א)	שנאי מבדל לפי תקנה 14;
(ב)	משגוח בידוד ויחידת התראה לפי תקנות 15 ו-16;
(ג)	בית תקע לזינת מכשיר הדיאליזה ואבזריו שבמוצא הערכה לא יהיה חליף עם בית תקע אחר בדירה האמורה.

(ב)

בסביבת המטופל תיעשה השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) של כל החלקים המתכתיים הנגישים באמצעות מוליך נחושת גמיש בחתך של 4 ממ”ר לפחות, אשר יחובר להארקת המיתקן החשמל הדירתי.

(ג)

המיתקן האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) ייבדק בדיקת הפעלה ובדיקות תקופתיות לפי תקנה 38(ג).

פרק י”א: הוראות שונות

41.

תוכניות חשמל והוראות תפעול

תכניות מעודכנות של מערכת החשמל, שהן מפורטות באופן המאפשר איתור ותיקון תקלות, יימצאו ויישמרו אצל מפעיל האתר; בכל חלק של מיתקן החשמל, המיועד להזנה חלופית כגון חדר גנרטור, חדר מצברים, מערכת ממירים וכיוצא באלה, יימצאו הוראות הבטיחות, השימוש והתחזוקה שיוכנו בידי מפעיל המיתקן.

42.

עדיפות הוראות

מקום שהוראות תקנות אלה סותרות הוראות תקנות אחרות לפי החוק – אלה עדיפות.

43.

אחריות

חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, מתקין המיתקן, בודק המיתקן, על בעלו, על מחזיקו, או על מפעילו, הכל לפי העניין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת.

44.

ביטול

תקנות החשמל (מיתקני חשמל באתרים רפואיים במתח עד 1000 וולט), התשנ”ה-1994 – בטלות.

45.

תחילה ותחולה

(א)

תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).

(ב)

תקנות אלה יחולו על כל אתר רפואי שבנייתו החלה לאחר יום התחילה או לאחר שבוצע בו שינוי יסודי לאחר יום התחילה; לעניין זה, “שינוי יסודי” – כל עשייה במיתקן חשמל באתר רפואי או בשטח שהיתוסף לאתר רפואי כתוצאה מפעולות בינוי או שיפוץ.

(ג)

התחולה של תקן EN, IEC ו-DIN בתקנות אלה תהיה לארבע שנים בלבד אלא אם כן אומץ כתקן ישראלי בהתאם לחוק התקנים.

(ד)

לא יהיה תוקף לתקן ישראלי לפי תקנות אלה אלא אם כן מצויה הפניה אליו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והמים, שכתובתו www.energy.gov.il.

תוספת ראשונה

איור מספר 1

(תקנה 1)

הגדרת “סביבת מטופל”

איור מספר 2

(תקנות 6(ב) ו-32(ד))

הגדרת “סביבת מטופל”

איור מספר 3

(תקנות 6(ב) ו-32(ה))

דוגמה למיתוג קווי זינה

זינת אתר מקבוצה 2 עם מקורות חלופיים – גנרטור + UPS

איור מספר 4

(תקנה 6(ב))

דוגמה למיתוג קווי זינה

זינת אתר מקבוצה 2 עם גנרטור יעודי

איור מספר 5

(תקנה 6(ב))

דוגמה למיתוג קווי זינה

זינת אתר מקבוצה 2 עם לוח אגפי בעל מחלפים אוטומטיים ולוחות משנה עם מחליפים ידניים

איור מספר 6

(תקנה 6(ב))

דוגמה למיתוג קווי זינה

זינת אתר מקבוצה 2 עם לוח אגפי בעל מחלפים ידניים ולוחות משנה עם מחליפים אוטומטיים

איור מספר 7

(תקנה 15(5))

דוגמה להתקנת משגוח חד מופעי

איור מספר 8

(תקנה 15(5))

דוגמה להתקנת משגוח תלת מופעי

איור מספר 9

(תקנה 20(א))

דוגמות לחיבורי הארקות (PE) והשוואת פוטנציאלים (PA) במספר אתרים מקבוצה 2

איור מספר 10

(תקנה 20(א))

דוגמות לחיבורי הארקות (PE) והשוואת פוטנציאלים (PA) במספר אתרים מקבוצה 2

איור מספר 11

(תקנות 21(ב) ו-26(ג))

דוגמה לחיבור נחושת / אלומיניום

איור מספר 12

(תקנה 22(א))

אתר מקבוצות 1 או 2 עם תיבת ביניים

איור מספר 13

(תקנות 22(א) ו-(ג))

אתר מקבוצות 1 או 2 עם מספר תיבות ביניים

איור מספר 14

(תקנות 22(א) ו-(ד))

איור מספר 15

(תקנה 24(י))

דוגמה לתעלת אספקה

איור מספר 16

(תקנה 24(י))

דוגמה לתעלת אספקה

איור מספר 17

(תקנה 25(ג))

אתר מקבוצות 1 או 2 עם קופסאות בתי תקע ותיבת ביניים

איור מספר 18

(תקנה 27(א))

מחבר להשוואת פוטנציאלים

איור מספר 19

(תקנה 27(א))

בית מחבר להשוואת פוטנציאלים

איור מספר 20

(תקנה 28(א))

אזורי סכנת התפוצצות

תוספת שניה

(תקנה 2(ג))

דוגמאות של תכונות הנדרשות ממיתקני חשמל לפי קבוצות השימוש

תוספת שלישית

(תקנות 6,22(ד)(4) ו-27(א))

תקן DIN 4102/12:

FIRE BEHAVIOUR OF BUILDING METERIALS AND ELEMENTS – PART 12

fire resistance of electric cable systems required to maintain circuit integrity – requirements and testing

תקן IEC 60715:

DIENSION OF LOW-VOLTAGE SWITCHGEAR AND CONTROLGEAR

standardized mounting on rails for mechanical support of electrical devices in switchgear and controlgear installations

תקן DIN 42801:

CONNECTION DEVICE FOR POTENTIAL EQUALIZATION CONDUCTORS

תוספת רביעית

(תקנות 20(ד)(1), 30 ו-31(א))

דוגמאות לאמצעים למניעת הפרעות חשמליות או מגנטיות:

א.

___

מניעת הפרעות חשמליות –

(1)

בחדר המיועד לביצוע מדידות של ביו-פוטנציאלים נמוכים ביותר כגון EEG או EMG יותקן בתוך הקירות, סיכוך על כל מוליכי המעגלים שבחדר, התקרה והרצפה עד עומק של 15 ס”מ לפחות;

(2)

בחדר המיועד לביצוע מדידות של ביו-פוטנציאלים נמוכים כגון ECG וכן בחדרי ניתוח, טיפול נמרץ וצנתור יותקן סיכוך על כל מוליכי המעגלים שבסביבת המטופל;

(3)

באתרים המפורטים בתקנה 30 אין להשתמש בחימום חשמלי המבוסס על כבלי חימום כגון חימום רצפות;

(4)

א)	תקוים רציפות חשמלית בין הסיכוך לבין פס PA כנדרש בתקנה 20; החיבור יבוצע בקצה אחד בלבד של הסיכוך כדי למנוע היווצרות לולאות סגורות; החיבורים יהיו בעלי התנגדות נמוכה ויבוצעו בריתוך, הלחמה או בלחיצה באמצעות כלי המיועד לכך; בסיכוך פלדה מותר להשתמש בחברים המוחזקים בהברגה;
ב)	על אף האמור בפרטי משנה (1) עד (4)(א) אין צורך בסיכוך המוליכים כאשר מותקנות לוחות או מחיצות מתכתיות במקומות הדרושים; הלוחות או מחיצות יותקנו בצורה מבודדת מצנרת ומחלקים מתכתיים של המבנה ויחוברו באמצעות מוליך מיוחד אל פס PA;
ג)	מכשירי חשמל המותקנים באופן קבוע יהיו מסוג I, ואולם מותר שהציוד יהיה מסוג אחר בתנאי שיסוכך כראוי.

ב.

מניעת הפרעות מגנטיות –

בדרך כלל ניתן לקיים את הדרישות המפורטות בתקנה 31 כאשר המרחק בין מכשירים או ציוד אחר העלול לגרום להפרעות מגנטיות לבין המקום המיועד לבדיקת המטופל עולה על –

0.75 מטרים ממנורה פלואורנית הכוללת נטל אחד מסוג המיועד לשימוש בבתי חולים, ואולם יכול שיידרש מרחק גדול יותר;

6 מטרים מציוד הפועל מעיקרו על ידי השראה, בהספק העולה על 3 קילוואט, כגון מנועים או שנאים;

מקווי זינה –

3 מטרים ממוליכי מופעים בחתך 10 עד 70 ממ”ר נחושת;

6 מטרים ממוליכי מופעים בחתך 95 עד 185 ממ”ר נחושת;

9 מטרים ממוליכי מופעים בחתך העולה על 185 ממ”ר נחושת;

המרחקים האמורים מתייחסים לזינה בכבלים הכוללים בתוכם את כל מוליכי המעגל; מכבלים חד-גידיים ומפסי צבירה יכול שיידרשו מרחקים גדולים יותר; סיכוך מתאים יכול שיאפשר הקטנת המרחקים האמורים.

תוספת חמישית

(תקנות 20(ד)(2), 29(א)(2) ו-(ב), 37(9))

רצפה מוליכה לחשמל סטטי –

(א)

דוגמאות של חומרים המתאימים כרצפה מוליכה לחשמל סטטי הם:

1)	מרצפות בטון;
2)	אריחי טרצו מתועשים;
3)	טרצו יצוק;
4)	PVC אנטיסטטי – מוליך ייעודי המותקן לפי הוראות היצרן, כולל רשת נחושת ודבק מוליך.

(ב)

ניתן להשתמש באריחים בעלי התנגדות גבוהה כגון אריחי קרמיקה בתנאים אלה:

1)	אורך צלע כלשהי של אריח לא יעלה על 33 ס”מ;
2)	בין כל האריחים יותקנו מוליכים חשופים שתי וערב;
3)	המילוי בתפרים בין האריחים – עד גובה הרצפה – יהיה באמצעות דבק מוליך.

(ג)

המוליכים הנזכרים בפרט (א)(4) ו-(ב)(2) יחוברו למערכת השוואת הפונציאלים מקומית הנוספת (PA) בשתי נקודות לפחות.

חומרים שאינם מתאימים לרצפה מוליכה חשמל סטטי הם:

1)	PVC רגיל;
2)	אריחי קרמיקה שלא מותקנים כמתואר בפרט 1(ב);
3)	עץ;
4)	ציפוי אפוקסי.

תוספת שישית

(תקנה 14(7))

דוגמאות להגנת שנאים מבדלים (IT) בפני קצר בצד זינת השנאי

י”ב בניסן התשע”ב (4 באפריל 2012)

עוזי לנדאו

שר האנרגיה והמים

תקנות החשמל-

מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט, התשנ”א-1991

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל, התשי”ד-1954 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:

פרק א’: פרשנות

הגדרות

(א)

בתקנות אלה –

“איפוס” או “tn-c-s” אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי חיבור של מוליכי ההארקה של המיתקן אל מוליך האפס של הזינה בכניסה למבנה;

“הארקת הגנה” או “TT”– אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי חיבור מוליכי ההארקה של המיתקן אל המסה הכללית של האדמה;

“חצרים חקלאיים” – מקום המשמש לצרכים חקלאיים לרבות מבנה המשמש לגידול בעלי חיים, איחסון ועיבוד מזון לבעלי חיים או דשנים, חממה, חצר חקלאית, בריכת מידגה וכיוצא באלה;

“ipxxx” – דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת”י 981;

“מתח נמוך” – מתח בין המוליכים העולה על 24 וולט ואינו עולה על 1000 וולט;

“מתח נמוך מאוד” – מתח בין מוליכים שאינו עולה על 24 וולט;

(ב)

מונחים אחרים בתקנות אלה יפורשו כמשמעותם בחוק ובתקנות אחרות שלפיו.

פרק ב’: הגנה בפני חישמול

התקנת מיתקן החשמל

(א)

לא יתכנן אדם, לא יתקין ולא יפקח על התקנה, לא יבדוק ולא יתקן מיתקן חשמלי בחצרים חקלאיים אלא אם כן הוא חשמלאי.

(ב)

כל ציוד חשמלי המותקן בחצרים חקלאיים יתאים לתקן החל עליו.

אמצעי הגנה בפני חישמול

(א)

הגנה בפני חישמול תהיה כנדרש בתקנות החשמל (הארקות ושיטות הגנות בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשמ”ד-1984, ואולם –

אספקת החשמל תהיה בשיטת tn-c-s או tt או במתח נמוך מאוד. מיתקן המוגן בשיטת tn-c-s או tt יוגן בכניסת הזינה גם על ידי מפסק מגן אחד לפחות; זרם ההפעלה הנומינלי של מפסק כאמור לא יעלה על 0.5 אמפר ויבטיח קיום של אחד התנאים הבאים לפחות:

(א)	התנגדות לולאת התקלה תאפשר פיתוח זרם תקלה של פי 10 לפחות מזרם ההפעלה הנומינלי של מפסק מגן;
(ב)	התנגדות האלקטרודה המקומית למסה הכללית של האדמה R_E לא תעלה על הערך המתקבל מהנוסחה:

	כאשר i_fהוא זרם ההפעלה הנומינלי של מפסק מגן באמפרים.

במיתקן קבוע המוגן באמצעי הגנה TN-C-S או TT יותקן מוליך הארקה גם אם כל המכשירים הם מסוג ii.

(ב)

נמצאים בעלי חיים בחצרים החקלאיים תותקן מערכת להשוואת פוטנציאלים של כל הגופים המתכתיים ותעלות הנוזלים כמתואר באיור שבתוספת.

(ג)

הוראות תקנה זו יחולו גם על מיבני מגורים או מיבנים אחרים הצמודים למיבנים חקלאיים אם קיימת אפשרות של העברת מתח ביניהם כגון על ידי צנרת או חלקי מיבנה.

פרק ג’: התקנת מוליכי המיתקן

המיתקן הקבוע

(א)

במיתקן קבוע, למעט בלוחות חשמל, ישתמשו בכבלים בלבד. בכבלים יהיו מסוג “טנט” או “טחנט” לפחות, כמשמעותם בתקן ישראלי ת”י 473 והמעטה החיצוני יהיה מחומר פלסטי.

(ב)

הכבלים והמובילים יותקנו כך שלא תהיה גישה אליהם לבעלי חיים או שיוגנו מיכנית בפני בעלי חיים.

(ג)

בחצרים חקלאיים עבירים לכלי רכב יותקן כבל באדמה או באויר בגובה העולה על 5.0 מטרים מפני הקרקע וזאת לאחר שקיעתו בטמפרטורה °60 צלסיוס; אין להתקין הסתעפות מכבל אוירי בין שתי נקודות חיזוק שלו.

זינת ציוד נייח או מיטלטל

זינת ציוד נייח או מיטלטל תהיה בפתיל בעל תכונות אלה:

מעטה מגומי או מנאופרן;

בידוד גומי בין מוליכים, למתח עד 750 וולט לפחות;

מוליכים שזורים גמישים,

במקומות בהם קיימים תנאים מיכניים או כימיים מסוכנים במיוחד יש להשתמש בפתילים מתאימים או בפתילים עם הגנה מתאימה.

חיבור ציוד חשמלי על מכונה

החיבורים החשמליים בין רכיבים שונים הממוקמים על אותה מכונה חקלאית ייקבעו באופן יציב ובר-קיימא.

מעבר פתיל דרך קיר

על אף האמור בתקנה 32(ג) של תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח נמוך), התשמ”ה-1984, מותר מעבר פתיל דרך קיר ובלבד שיוגן באמצעות מכפש מחומר מבדד הבולט משני צדי הקיר.

פרק ד’: מיתוגם והגנתם של מוליכי המיתקן

מיתוג המיתקן וחלקיו

(א)

המיתקן יתוכנן ויותקן כך שניתן יהיה למתג –

1)	את המיתקן בשלמותו;
2)	כל מיבנה נפרד בשלמותו;
3)	חלקי מיבנה מוגדרים, בשלמותם, במידת הצורך.

(ב)

המיתוג יחול לפחות על כל מוליכי המופעים ויבוצע באמצעות מפסק שהגישה אליו תהיה נוחה ומצבו “מחובר” או “מופסק” יהיה ברור חזותית.

מיתוג מכשיר לשימוש עונתי

מכשיר המשמש לצרכים עונתיים בלבד כגון: משאבה לבריכת דגים או מכונה לאריזת סוג מסויים של תוצאת חקלאית, המחובר דרך קבע, ימותג באמצעות מפסק המיועד לצורך זה בלבד שיסומן בהתאם.

10.

מניעת התנעה בלתי מבוקרת

מכשיר שהתנעתו הבלתי מבוקרת כלולה לגרום לסכנה, יצוייד בהתקן המבטיח את ניתוקו במקרה של העדר מתח ויחייב פעולה ידנית להפעלתו המחודשת.

11.

הגנה בפני זרם יתר

(א)

ההגנה בפני זרם יתר תותקן תמיד בתחילתו של המעגל בלוח.

(ב)

מעגלים עד 50 אמפר יוגנו באמצעות מפסקים אוטומטיים זעירים; מעגלים לזרמים גבוהים יותר יוגנו באמצעות מפסקים אוטומטיים.

(ג)

מעגלים המשמשים לתאורה בלבד במתח נמוך יתוכננו ויותקנו לזרמים שלא יעלו על 16 אמפר.

פרק ה’: ציוד חשמלי

12.

דרגות הגנה של ציוד חשמלי

(א)

לוחות, שנאים ותיבות חיבורים וסעף יהיו בעלי דרגת הגנה IP54X לפחות או שיוגנו על ידי מיקומם בתיבות מתאימות או בחלל מופרד כגון חדרון.

(ב)

מכונות חקלאיות תהיינה בעלות דרגת הגנה של IP44X לפחות אולם תיבות חיבורים, בקרה ופיקוד הממוקמים על מכונות כאמור יהיו בעלי דרגת הגנה של IP54X לפחות.

13.

תקעים ובתי-תקע

(א)

לא יותקנו בתי תקע בקרבת חומרים דליקים.

(ב)

במקומות של סכנה מיכנית מוגברת יותקנו בתי תקע המתאימים לתקן ישראלי ת”י 1109; במקומות של סכנה מוגברת של התפוצצות יש לנהוג כנדרש בתקן ישראלי ת”י 786.

(ג)

באותם חצרים חקלאיים תישמר חליפות בין תקעים ובתי תקע המיועדים לאותו מתח, זרפם ומספר הקטבים, ואולם אסור שתהיה חליפות בין תקעים ובתי תקע לסוגי מתחים, זרמים או למספר קטבים שונים.

14.

מנורות

במקומות שבהם קיימת אפשרות של נגיעה במנורות (גופי תאורה) תוך כדי תהליך העבודה החקלאית הרגילה, הן תהיינה מסוג II, ובמקומות שבהם קיימת סכנה מוגברת עקב לחות גבוהה במיועד או התזת מים על המנורות, הן תהיינה בדרגת הגנה IP54X לפחות.

15.

מכשירי חימום

(א)

מכשירי חימום קורנים יותקנו במרחק מתאים מחומר דליק או מבעל חיים, בהתאם להוראות היצרן, אולם לא יפחת המרחק מ-0.5 מטר. במקומות שבהם מצויים קני קש או נסורת לשם ריפוד, אין להשתמש במכשירי חימום קורנים.

(ב)

מיתקנים לחימום רצפות או קרקע יותקנו הרחק מחלקי מבנה דליקים, מיתקנים כאמור יהיו –

1)	מסוג II, כשגם מוליכי החימום הם בעלי בידוד כפול; או
2)	מוזנים ממקור זינה מופרד במתח שאינו עולה על 24 וולט.

16.

גדר חשמלית

(א)

מכשיר המזין גדר חשמלית וכן מוליכי החיבור המגיעים אליו לא יותקנו במקומות שיש בהם סכנת התלקחות.

(ב)

ביציאה של מוליכי החיבור ממבנה יותקן, מחוץ למבנה, התקן הגנה מתאים בפני חדירת מתחי יתר וברקים; התקן ההגנה ייקבע על גבי חומר בלתי דליק או כבה מאליו.

17.

מערכות איוורור חיוניות

אספקת החשמל למערכות איוורור חיוניות במבנים לגידול בעלי חיים תבטיח את פעולתם התקינה של מיתקנים אלה; במקרים של תקלה במערכת כאמור תינתן התראה בלתי תלויה במתח הזינה של המערכת או תופעל מערכת חילופית; קיימים במבנה מאווררים אחדים, הם יוזנו ממעגלים שונים ויוגנו באמצעות מפסקי מגן שונים.

פרק ו’: הוראות שונות

18.

תחזוקה

(א)

מיתקן החשמל בחצרים חקלאיים יוחזק במצב תקין ויעיל; נתגלו ליקויים במיתקן, יופסק המיתקן הלקוי או החלק הלקוי עד לתיקונו.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תחול חובת ההפסקה כאשר התקלה אינה מהווה סכנה לנפש, לרבות לבעלי חיים או לרכוש.

19.

בדיקת שינוי המיתקן

מיתקן בחצרים חקלאיים ייבדק לפני הפעלתו הראשונה וכן ייבדק כל שינוי יסודי בו; בתקנות אלה, “שינוי יסודי” – הגדלת חיבור, החלפת לוח או תוספת מעגל.

20.

אחריות

חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, מתקינו, בעלו, מחזיקו או מפעילו, הכל לפי הענין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת.

21.

תחולה

תקנות אלה יחולו על כל מיתקן בחצרים חקלאיים שהותקן או שנעשה בו שינוי יסודי, לאחר תחילתן.

22.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן.

תוספת

(תקנה 3(ב))

דוגמה לביצוע השוואת פוטנציאלים בחצרים חקלאיים

1.	מוליך הארקה.
2.	קיר או מחיצה ממתכת (פח).
3.	צנרת מים.
4.	תעלת שפכים.
5.	מצע להשוואת פוטנציאלים (רשת מתכתית או זיון רצפה).
6.	התקן תפיסה.
7.	התקן השקיה אוטומטי.
8.	התקן האבסה.
9.	התקן חליבה.
10.	חלק מתכתי של המבנה.
11.	מוליך הארקה.
12.	הארקת יסוד;אלקטרודת הארקה;הארקה מיוחדת
13.	פס השוואת פוטנציאלים*.
14.	חיבור הארקה להגנה בפני ברקים.
15.	חיבור להארקת גדר השטח החיצוני.

* הערה : ניתן לבצע השוואת הפוטנציאלים באמצעות חיבורים ישירים בין החלקים המתכתיים ללא פס השוואת פוטנציאלים מיוחד.

ה’ בתמוז התשנ”א (17 ביוני 1991)

יובל נאמן

שר האנרגיה והתשתית

תקנות החשמל-

העמסה והגנה של מוליכים מבודדים וכבלים, תשע”ד-2014

		בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל, התשי”ד-1954 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק-יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

		פרק א’: פרשנות

1.		הגדרות
		בתקנות אלה –
		״זרם״ – שיעורו האפקטיבי של הזרם החשמלי (rms);
		זרם הבדיקה הגבוה״ (I₂) – זרם השימוט (הפסקה) המובטח בתוך זמן המתאים לסוג המבטח;
		״זרם העבודה הממושך״ (I_b)- זרם הממושך המרבי שעבורו תוכנן המעגל;
		“זרם העמסת יתר” (Overload Current) – זרם יתר במעגל שאין בו תקלה, הנגרם על ידי העמסת יתר;
		“זרם יתר” (Over Current) – זרם העולה על הזרם הנקוב של המבטח ויכול שיהיה זרם העמסת יתר או זרם קצר;
		“זרם מתמיד” – זרם שגורם, למעשה, לטמפרטורה קבועה של המוליך;
		“זרם מתמיד מרבי” (Iz) – זרם מתמיד של מוליך המעלה את הטמפרטורה של מוליך לטמפרטורה המרבית המותרת בתנאי סביבה אחידים בהתאם לתוספת השנייה ובשיטת ההתקנה בהתאם לתוספת השלישית;
		“זרם מתמיד מרבי מתוקן” (I’z) – ערך הזרם של מוליך המחושב כמכפלה של Iz במקדמי התיקון לפי הטבלאות שבתוספת הראשונה;
		“זרם נקוב” – הזרם שבעבורו תוכנן הציוד החשמלי;
		“זרם נקוב של מבטח” (In) – הזרם הרשום על מבטח או הזרם שאליו הוא כוונן;
		“זרם עמידה בקצר” (Short circuit withstand capacity) – זרם הקצר שאותו יכולים לשאת המעגל או אמצעי המיתוג, במצב “מחובר”, לזמן קצר בהתאם לסוג אמצעי המיתוג;
		“זרם קצר” (Ik) (Short Circuit Current) – זרם יתר מתמיד המופיע כתוצאה מקצר;
		“טמפרטורה אופפת” (Ambient temperature) – הטמפרטורה במעלות צלסיוס בקרבתו המיידית של מוליך בזמן שלא עובר בו זרם;
		“כבל” – מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף, או כמה מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף;
		“כושר הפסקה” (Breaking capacity) – הזרם המרבי אשר מבטח מסוגל להפסיק בלי שיגרום להרס למבטח או לסכנה לאנשים ולסביבה;
		“לולאת תקלה” – מסלול זרם קצר ממקור הזינה וחזרה אליו דרך מוליכי זינה, מוליכי הארקה (PE) מוליכי PEN, אלקטרודת הארקה, המסה הכללית של האדמה, הארקת השיטה של מקור הזינה, כולם או מקצתם, כשהם מחוברים בטור או במקביל;
		“מבטח” – אבזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או קו; מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי;
		“מוליך” – גוף המיועד והמתוכנן להעברת זרם חשמלי;
		“מוליך אפס” (N) – מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה והנוטל חלק בתמסורת או בחלוקה של אנרגיה חשמלית;
		“מוליך פן” (PEN-Protective Earth Neutra) – מוליך המשמש בו-זמנית כמוליך הארקה וכמוליך אפס (N);
		“מוליך תווך” – מוליך המחובר לנקודת התווך של מקור הזינה;
		“מיתקן חירום” – חלק של מיתקן החשמל, כגון קו או מעגל, החייב להמשיך לפעול, למשך זמן מוגדר, בזמן הפסקת הזינה הרגילה וגם בזמן סכנה, כגון שריפה;
		“ממ”ר” – מילימטרים מרובעים;
		“מפסק אוטומטי” – מפסק בעל כושר הפסקה של זרם יתר מוגדר, הכולל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל או קו במקרה של זרם יתר, ויכול שיופעל באופן ידני;
		“מפסק אוטומטי זעיר” – מפסק אוטומטי שאינו ניתן לכוונון;
		“מפסק אוטומטי מגביל זרם קצר” – מפסק אוטומטי שאינו מאפשר לזרם הקצר להגיע למלוא עוצמתו הצפויה וזאת על ידי הפסקתו המהירה;
		“מפסק מגן” – מפסק המיועד להפסקה אוטומטית של מיתקן חשמלי ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה;
		“מקדם תיקון” – מקדם המכמת את ההשפעה של שונות התנאים המעשיים השוררים במיתקן המתוכנן, לעומת אלה ששימשו להגדרת הזרם המתמיד המרבי;
		“מקדם תיקון משוקלל” (c) – מקדם המתקבל על ידי הכפלת מקדמי תיקון הנוגעים לעניין;
		“מקור זינה” – גנרטור, שנאי, ממיר, מיישר זרם, תא ראשוני, מצבר או מקור אחר הזן את השיטה, הכול לפי העניין;
		“מתח נמוך” – מתח העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או על 1,500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה;
		“מתח נמוך מאוד” – מתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה;
		“קצר” (Short Circuit) – חיבור בעל עכבה נמוכה יחסית הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות או יותר, שקיים ביניהן הפרש פוטנציאלים במצב תקין;
		“רשת חשמל” – מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים, או כבל עילי או תת-קרקעי או צרור ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה.

פרק ב’: מבטחים וייעודם

כללי

לא יתכנן אדם, לא יתקין, לא יבדוק, לא ישנה כוונון ולא יתקן מבטח אלא אם כן הוא חשמלאי בעל רישיון מתאים לגודל המבטח.

חובת הגנה

(א)	כל מוליך חי, בקו, במעגל או במעגל סופי, שאיננו מוליך אפס (N), מוליך PEN או מוליך תווך מוארק, יוגן על ידי מבטח המגן הן בפני זרם קצר והן בפני זרם העמסת יתר, או על ידי מבטח נפרד לכל ייעוד.
(ב)	על אף האמור בתקנת משנה (א) אין צורך בהגנה מפני זרם העמסת יתר, אם מקור הזינה אינו יכול לגרום לזרם העמסת יתר במוליכים או אם המעגל מזין מיתקני חירום.
(ג)	חתך מוליך אפס (N) יהיה כזה שימנע חימום יתר של מוליך זה.

ייעוד מבטחים

1)	להגנה בפני זרם העמסת יתר בלבד (Overload Current);
2)	להגנה בפני זרם קצר בלבד (Short Circuit Current);
3)	להגנה בפני זרם יתר (Over Current) – אם הוא מבטח משותף לשני הייעודים שבפסקאות (1) ו-(2).

מבטח להגנה בפני זרם יתר

במבטח להגנה בפני זרם יתר יתקיימו כל הדרישות בפרקים ג’ ו-ד’, לפי העניין.

פרק ג’: מבטח להגנה בפני זרם העמסת יתר בלבד

מבטח בפני זרם העמסת יתר בלבד

(א)

מבטח המגן על מוליך מפני זרם העמסת יתר בלבד, יתאים לכל הדרישות האלה:

I’z

≥

I_n

≥

I_b

I’z

1.45

≥

I₂

I’z

בנוסחה זו –

I_b–	זרם העבודה הממושך המרבי;
I_n–	הזרם הנקוב של המבטח או הזרם שאליו הוא כוונן;
I₂–	זרם הבדיקה הגבוה;
I_z–	זרם מתמיד מרבי;
I’z-	זרם מתמיד מרבי מתוקן;
C –	מקדם תיקון משוקלל;

ערכים של I2 לסוגים שונים של מבטחים הם:

סוג המבטח		זרם השימוט המובטח I2
נתיך	10A < In < 25A	1.75x In
נתיך	In > 25A	1.6x In
מפסק אוטומטי זעיר (מא”ז)		1.45x In
מפסק אוטומטי הניתן לכוונון		1.3x In

(ב)

אם הטמפרטורה השוררת בלוח שמותקן בו המבטח שונה מטמפרטורת הייחוס בתקנים של המבטח – יש להביא זאת בחשבון בזמן קביעת גודל המבטח.

(ג)

ערכי זרם Iz ניתנים בטבלאות שבתוספת השנייה בהתאם לשיטת התקנתם של מוליכים מבודדים וכבלים, כמתואר בתוספת השלישית; הטבלאות חושבו לפי נתונים אלה:

הטמפרטורה המרבית המותרת בזרם Iz היא :

(א)	70°C אם הבידוד הוא פי.וי.סי (PVC) רגיל או דומיו (להלן – בידוד 70°C)
(ב)	90°C אם הבידוד הוא פוליאתילאן מוצלב (XLPE) או סוגים של בידוד נטול הלוגנים המתאימים לטמפרטורה זו לפי המפרט הטכני של היצרן (להלן – בידוד 90°C)

הטמפרטורה האופפת היא:

(א)	באוויר 35°C ;
(ב)	באדמה 30°C ;

ההתנגדות התרמית הסגולית של האדמה היא 2.5 מעלות קלווין כפול מטר חלקי וואט (K·m/W);

בתנאים השונים מהאמור בפסקאות (1), (2) ו-(3) יחושב הזרם המתמיד המרבי המתוקן של המוליך I’z כמכפלה של מקדמי התיקון כמפורט בתוספת הראשונה.

(ד)

אם מוליך בחתך אחיד עובר כמה קטעים שבהם שוררים תנאים שונים, יחושב הזרם המרבי המתוקן I’z לכל אחד מהקטעים כמפורט בתקנת משנה (ג); לעניין הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א), ייבחר הערך הנמוך ביותר של הזרם המרבי המתוקן I’z.

(ה)

מתכנן בעל רישיון חשמלאי מהנדס רשאי לסטות מהערכים המתקבלים מהנוסחאות שבתקנה זו, בתנאי שהוא מבסס את חישוביו על תנאי ההתקנה וההעמסה של המעגל או הקו.

(ו)

על אף האמור בתקנת משנה (ה), מוליך בעל בידוד 70ºC בחתך 1.5 ממ”ר, יוגן באמצעות מבטח בעל זרם נקוב שאינו עולה על 10 אמפר, ומוליך בעל בידוד 70ºC בחתך 2.5 ממ”ר, יוגן באמצעות מבטח בעל זרם נקוב שאינו עולה על 16 אמפר.

(ז)

מבטח מפני זרם העמסת יתר יכול שיותקן במקום כלשהו במעגל המוגן על ידו, בתנאי שאין לפניו הסתעפות במעלה המעגל או שזרם העבודה הממושך המרבי בהסתעפות נלקח בחשבון בעת בחירת המבטח.

סימון מבטח

ליד כל מבטח או עליו, יימצא סימון ברור ובר-קיימא המציין את הזרם הנקוב שלו; לגבי מפסק אוטומטי הניתן לכוונון יסומן כאמור זרם הכוונון; לגבי נתיכים יסומן הזרם הנקוב של הנתיכים.

הגנת מוליכים במקביל

(א)

אם משתמשים במבטח משותף להגנת כמה מוליכים המחוברים במקביל בפני זרם העמסת יתר, יתקיימו במוליכים כל התנאים שלהלן:

1)	הם יהיו מאותו חומר;
2)	הם יהיו בעלי חתך שווה;
3)	הם יהיו בעלי אורך שווה;
4)	אבזרי החיבור שלהם ואופן התקנתם יהיו זהים;
5)	זרם ההעמסה יתאים לסוג הבידוד העומד בטמפרטורה הנמוכה ביותר.

(ב)

הוסף מוליך במיתקן במקביל למוליך קיים, לא יחולו הוראות תקנת משנה (א), ובלבד שיובטח שזרם העבודה בכל מוליך לא יעלה על זרם I’z שלו.

פרק ד’: מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד

מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד

(א)

מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד, יפסיק את זרם הקצר בכפוף לאמור בתקנה 10.

(ב)

כושר ההפסקה של מבטח, יהיה גדול מזרם הקצר המרבי הצפוי לעבור דרכו; יכול שהתניה זו לא תחול אם התקיימו כל אלה:

1)	במעלה המעגל מותקן מבטח אחר בעל כושר הפסקה כנדרש בתקנת משנה זו, שיפעל לפני המבטח שכושרו קטן יותר;
2)	המבטח בעל כושר ההפסקה הקטן ביותר יהיה בעל זרם עמידה שיאפשר להעביר, בלא נזק לעצמו או לסביבתו, את זרם הקצר הצפוי עד להפסקתו על ידי המבטח שבמעלה המעגל.

(ג)

הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על מוליכים המחברים מקור זינה אל הלוח ובלבד שהקטע שבין מקור הזינה לבין הלוח יהיה קצר ככל האפשר ולא יעלה על 25 מטרים.

10.

המשך המירבי של זרם הקצר

(א)

חתך מוליכי המעגל ומבטחו יותאמו כך שבזרם קצר ינותק המעגל על ידי מבטחו בתוך זמן שלא יעלה על הזמן המתקבל מהנוסחה שלהלן, אך לא יותר מאשר 5 שניות כנדרש בתקנה 42(א)(2) לתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1,000 וולט), התשנ”א-1991:

בנוסחה זו-

חתך המוליך בממ”ר;

I_kmin

זרם הקצר החד-מופעי הצפוי כאשר הקצר מתרחש בנקודה המרוחקת ביותר של המעגל;

משך קיום הקצר, בשניות, שבו מגיע המוליך לטמפרטורה של:

1)	160ºC לבידוד 70ºC כאשר הטמפרטורה ההתחלתית היא 70ºC;
2)	250ºC לבידוד 90ºC כאשר הטמפרטורה ההתחלתית היא 90ºC;

מקדם לפי הטבלה שלהלן:

ערך מקדם k
חומר המוליך	סוג הבידוד
	בידוד 70ºC	בידוד 90ºC
נחושת	115	143
אלומיניום	76	94

(ב)

כאשר t קטן מ-0.1 שנייה או כאשר המפסק הוא מסוג המגביל זרם קצר, ייבחר המבטח אשר בו הולם החום (Heat Shock) לא עולה על ערך k²s² :

בנוסחה זו-

I (t) –	– זרם רגעי המשתנה עם הזמן;
	– ערך הולם החום בהתאם לנתוני יצרן המבטח.

(ג)

כאשר משך קיום הקצר (t) כהגדרתו בתקנת משנה (א) עולה על 5 שניות, יש להתקין להגנה בפני זרם קצר לאדמה, נוסף על המבטח, גם מפסק מגן; מפסק המגן שיותקן כאמור יהיה כזה שלולאת התקלה תאפשר פיתוח זרם תקלה שהוא פי 10 לפחות מזרם ההפעלה של מפסק המגן; מפסק מגן כאמור יהיה בעל כושר הפסקה מזערי של זרם הקצר לאדמה הצפוי בתחילת המעגל; זרם העמידה של מפסק המגן יעמוד בדרישות תקנה 9(ב)(2).

פרק ה’: מיקום מבטח

11.

הגנה ומיקומה בהסתעפות

(א)

מבטח להגנה בפני זרם העמסת יתר ומבטח להגנה בפני זרם קצר יותקנו בכל הסתעפות של מעגל שבה חלה הקטנה בכושר ההעמסה של המוליך עקב הקטנת חתכו, שינוי אופן התקנתו או שינוי סוג הבידוד.

(ב)

קיים במעלה מעגל מבטח בפני זרם קצר, המגן עד לסיום המעגל על המוליכים שבהם חלה הקטנת כושר ההעמסה, אין חובה להתקין הגנה נוספת בפני זרם קצר בלבד.

(ג)

בהסתעפות כמתואר בתקנת משנה (א) שאורכה אינה עולה על 3 מטרים ושאופן התקנתה מקטין עד לסבירות מזערית היווצרות קצר, אין חובה להתקין הגנה נוספת בפני זרם קצר בלבד.

(ד)

בהסתעפות כמתואר בתקנת משנה (א) יכול שהמבטח בפני זרם העמסת יתר בלבד ימוקם במקום כלשהו במעגל, בתנאי שאין כל הסתעפות בין נקודת ההקטנה של כושר ההעמסה לבין המבטח.

(ה)

במעגל של דירת מגורים, המוגן באמצעות מבטח בעל זרם נקוב של 16 אמפר, יכול שיסתעף ממוליך בחתך של 2.5 ממ”ר, מוליך בחתך של 1.5 ממ”ר לתאורה בלבד, בתנאי שהזרם הצפוי בהסתעפות אינו עולה על 10 אמפר.

12.

איסור התקנת מבטח

לא יותקן מבטח במקומות אלה:

1)	במוליך PEN;
2)	במוליך האפס (N) אלא אם כן המבטח מפסיק בו-זמנית גם את שאר מוליכי המופעים;
3)	במוליך הארקה (PE);
4)	במוליך חיבור לפס השוואת פוטנציאלים;
5)	במעגל משני של משנה זרם;
6)	במעגל עירור של גנרטור או מנוע לזרם ישר;
7)	במעגל המזין התקן התרעה חיוני כגון צופר או מעגל פיקוד שהפסקתו כרוכה בסכנה.

פרק ו’: שונות

13.

בדיקה לפני הפעלה ראשונה או שינוי יסודי

(א)

בעל רישיון חשמלאי בודק כמשמעותו בסימנים י’ עד י”ב בפרק השני לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ”ה-1985, יבדוק הגנה של מוליך מבודד או של כבל, לפני הפעלה ראשונה של המיתקן או לאחר שינוי יסודי בו; לעניין זה, “שינוי יסודי” – שינוי בחתך המוליכים, בחומר המוליכים, בבידוד המוליכים, במספר המוליכים המותקנים במובל, בצורת ההתקנה או בתנאי הסביבה.

(ב)

בבדיקה כאמור יש לבדוק ולוודא כי במיתקן מתקיימות דרישות תקנות אלה.

(ג)

תוצאות הבדיקות יירשמו ויימסרו לבעל המיתקן, למחזיקו, למפעילו ולאחראי על המיתקן ויישמרו בידם במשך תקופת פעילות המיתקן.

14.

בדיקה תקופתית

(א)

במיתקן בעל זרם נקוב העולה על 3×160 אמפר יבוצעו, אחת לשנה, בדיקות אלה:

1)	כוונון המפסקים האוטומטיים בהתאם לרשום בסימון המבטח;
2)	בדיקה שהזרם הנקוב של המבטחים מתאים לתכניות המעודכנות של המיתקן;
3)	בדיקה שחיבורי המוליכים מהודקים היטב ולא נראים עליהם סימני חימום יתר.

(ב)

חשמלאי בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן ולייעודו, יבצע את הבדיקות והתוצאות יירשמו ויימסרו לבעל המיתקן, למחזיקו, למפעילו ולאחראי על המיתקן ויישמרו בידם למשך כל תקופת הפעילות של המיתקן.

(ג)

מתקין של מיתקן כאמור בתקנת משנה (א) יציג על גבי המיתקן הודעה בדבר חובת הבדיקה התקופתית לפי תקנה זו.

(ד)

הוראות תקנה זו לא יחולו לגבי מיתקן של בעל רישיון ספק שירות חיוני לפי חוק משק החשמל, התשנ”ו-1996.

15.

אחריות

חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, על מתקינו, על בודקו, על בעליו, על מחזיקו או על מפעילו, הכול לפי העניין, והוא אם אין כוונה אחרת משתמעת.

16.

ביטול

תקנות החשמל (העמסה והגנה של מוליכים מבודדים וכבלים עד 1,000 וולט), התשנ”ג-1992 – בטלות.

17.

תחילה והוראות מעבר

(א)

תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לפעול לפי תקנות אלה החל ביום פרסומן.

18.

תחילה וסייג לתחולה

(א)

תקנות אלה יחולו על מוליכים מבודדים וכבלים למתח נמוך.

(ב)

תקנות אלה לא יחולו על –

1)	מוליכים מבודדים וכבלים, שאינם חלק ממיתקן;
2)	רשת חשמל עילית, לרבות חיבורים עיליים ותת-קרקעים מהרשת למבנים.

תוספת ראשונה

(תקנות 1 ו-6(ג)(4))

טבלה 1

מקדמי תיקון לחישוב I’z בעבור ערכים שונים של טמפרטורה אופפת של האוויר

תקנות החשמל-

התקנת מערכות אל-פסק סטטיות במתח נמוך, התשנ”ג-1993

טמפרטורה אופפת של האוויר ºC	סוג הבידוד
	בידוד 70ºC	בידוד 90ºC
10	1.30	1.20
15	1.24	1.17
20	1.19	1.13
25	1.13	1.08
30	1.06	1.04
35	1.00	1.00
40	0.93	0.95
45	0.84	0.91
50	0.76	0.85
55	0.65	0.79
60	0.53	0.74
65	–	0.68
70	–	0.60
75	–	0.52
80	–	0.43

טמפרטורה אופפת של הקרקע ºC	סוג הבידוד
	בידוד 70ºC	בידוד 90ºC
10	1.24	1.15
15	1.18	1.12
20	1.12	1.08
25	1.07	1.03
30	1.00	1.00
35	0.94	0.96
40	0.87	0.91
45	0.80	0.86
50	0.71	0.82
55	0.62	0.76
60	0.51	0.70
65	–	0.65
70	–	0.57
75	–	0.49
80	–	0.41

התנגדות תרמית סגולית ºKm/W	1.0	1.5	2.0	2.5	3.0
מקדם תיקון	1.18	1.10	1.05	1.00	0.96

פורום YAGO

תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), תש”ן-1990

תקנות החשמל-

מתקן חשמל ציבורי בבנין רב קומות, התשס”ג-2003

תקנות החשמל-

תקנות החשמל-

תקנות החשמל-

מיתקני חשמל באתרים רפואיים במתח עד 1000 וולט, תשע”ב-2012

תקנות החשמל-

תקנות החשמל-

העמסה והגנה של מוליכים מבודדים וכבלים, תשע”ד-2014

תקנות החשמל-

תקנות החשמל-

תקנות החשמל-

מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה במתח שאינו עולה על מתח נמוך, התשס”ג-2002

תקנות החשמל-
התקנת גנרטורים למתח נמוך, התשמ”ז-1987

תקנות החשמל-

התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך, התש”ס-2000